בתשובה לעמית מנדלסון, 01/12/02 9:08
מבינה 110476
טוב, עכשיו הבנתי את הערך החדשותי של הידיעה. תודה.
ולעניין - אני לא מוצאת כל פסול בפיתוח יחסים עסקיים עם מדינה ערבית שלא מפגינה אגרסיות כלפינו. אם אויב אויבי הוא חברי, הרי שישראל וכוויית הן עכשיו שולם, ולו עד שיחלוף האיום העיראקי. האם ישראל צריכה היתה לסרב לעיסקה כה רחבת היקף? שימשיכו את החרם הערבי. תמיד נוכל לטפוח לעצמנו על השכם (שום ציניות) ולומר שאנחנו היינו בסדר, אנחנו היינו הומנים, אנחנו הושטנו יד - ובזירה הבינ"ל זה שווה משהוא. זה לא שאנחנו מוכרים נשק לעיראקים, אנחנו מוכרים מסיכות לכוויית (אולי).

(הולכת לישון, אבל מבטיחה להמשיך מחר).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים