|
תמיד כשאני קורא מאמרים המחברים בין הפיסיקה של תורת הקוונטים לבין הפירושים השונים שלה זה גורם לי לאי נוחות. התחושה שלי (ואולי היא פשטנית מדי) היא שמכיוון שכמות הידע שלנו תמיד סופית (או לחילופין, כמות הדברים שאנו לא יודעים היא אינסופית בפוטנציה) אז קיימות אינסוף תיאוריות, ו\או פרשניות, המסבירות במדויק את הידוע לנו. מצד שני יש רק שלוש פרשניות רלוונטיות (שאני מודע אליהן) שהוכחו כשקולות..
דרך אגב, יש מאמר חדש יחסית המצליח לתאר קריסה בצורה מתמטית (כטרנספורמציה יונטרית כמדומני), כלומר בתוך גבולות התיאוריה המקובלת. המחברים מונעים למעשה את הצורך המלאכותי בהנחת הקריסה, ומצליחים לתאר את התהליך בצורה כללית. (אנסה לחפש את הרפרנס)
|
|