|
הקופים אמנם מקיימים יחסי מין אל מול ילדיהם. אנחנו לא.
בקרב החיות גם האונס הוא חלק משגרת החיים. לכן נראה לי שבעניינים האלה, החזרה אל הטבע לא תאיר לנו פנים.
יחסי מין לעיני הילדים (ואני מדברת כאן על החברה שלנו) אינם מקובלים. ולא רק בגלל 'צרות האופקים'.
חשיפה של ילד לעירום אינה בעייתית, ולהערכתי, גם ילד ש''יתפוס'' במקרה, את הוריו מקיימים יחסי מין לא ינזק. במיוחד אם המדובר במקרה חד פעמי. אבל בבית שבו ההורים פעילים מינית דרך קבע ובמכוון למול עיני ילדיהם - יש בכך אמירה.
ההורים הם סוכני הסוציאליזציה ותפקידם, בין היתר, ללמד אותו מה טוב בשבילו, איך מתנהגים, איפה ומתי. והם מלמדים זאת לא רק בדבריהם, אלה גם במעשיהם. הילדים אינם יודעים מה 'נכון'. הם לומדים על כך מהורים - יהיו אלו דברים שיועילו או דברים שישבשו.
חשיפה למיניות של ההורים עלולה לעורר את הילד מינית, ובכך לכפות עליו מעורבות, ולו פסיבית, במין שלהם. ההורים כאן שואבים את הילד לתוך הפעילות המינית שלהם והופכים אותו לחלק בה. ניתן לפרש התנהגות כזו כפעולה שהיא על גבול הפיתוי.
הדבר עלול, בין היתר, לעורר בילד תחושות בעלות עוצמה ולהסיט את תשומת ליבו ממטלות ההתפתחות של גילו.
גם אם תהליך כזה לא יוביל לגילוי עריות פעיל, הוא עלול לשבש את תפיסת המיניות ואת ההפרדה בין חום ומיניות המהווה מרכיב חשוב כל כך ביחסי הורה-ילד.
עוד, מתעוררת השאלה מה יעשה הילד עם הידע והנסיון שרכש, לאיזה מצבים יכניס את עצמו, ואיזה סיכונים הוא עלול בתמימות לזמן לעצמו.
|
|