 |
|
 |
||
|
||||
 |
קוראים לי עמית אני בן 17 לפני כחצי שנה יצאתי מהארון התואדתי בפני אחיותי הגדולות ובפני אימי שאני הומו(אבי עדיין לא יודע) אני לא התכוונתי לצאת מין הארון זה פשוט קרה הם גילו מבלי שהרגיש ובלית ברירה אימתתי את המחשבה שלהם על עצם היותי הומו אימי קיבלה את העובדה שאני הומו בצורה נורא קשה וכואבת עד כדי כך שהיא בקושי יכולה להיסתכל עליי ולדבר איתי אחיותי נוהגות לפעמים להישתמש באלימות מילולית וקרו מקרים גם של אלימות פיזית המצב בבית מחמיר מיום ליום אין לי חשק לקום בבוקר עקב המצב הנ"ל עזבתי את הלימודים בבית הספר וההיתי אמור להיתמודד עם הכל לבד וכמובן שלפרנס את עצמי בכוחותיי שכמעט אפסו לפני כשלושה וחצי חודשים הכרתי את אהבהת חיי ומאז אנחנו ביחד החבר שלי גדול ממני בשנה הוא בן 18 אני מאוהב בוא עד למעל הראש הכל ניהיה פתאום כל כך קשה המישפחה אינה תומכת כלל וזה צובר המון מתח בבית עד כדי כך שכל שעה בערך ישנם מריבות צעקות וקללות אשר גורמות לי להרגיש חסר ביטחון וחלש. בגלל שאימי ואחיותי כבר מודעות לעצם העובדה שיש להם אח הומו בבית הם מתבישות בי שזה בא לידי ביטוי בזה שהם לא רוצות לצאת מן הבית בגללי שלא יפגשו אנשים שיודעים עליי ברחוב וישאלו אותם עליי... בנוסף לזה הם לא מוכנות שאף חבר או ידידה שלי יכנסו אליי הביתה וזה גורם לי ולחבר שלי כמעט ולא להיתראות מכיוון שאין לנו איפה להיפגש כלומר היכן לשהות בו במקום תחת קורת גג אל החבר שלי אני גם לא יכול ללכת מכיון שיש לו את אותה הבעיה אין באפשרותינו לעשות כלום בנידון התקווה היחידיה שנישארה לנו זה ששנינו אוהבים אחד את השני. כל יום שעובר עליי כאן זה כאילו שאני עובר את שיבעת מדורי הגיהנום ביום אחד וכל יום מחדש. אני מצטער על היום הזה ומקלל את היום בו יצאתי מהארון הכל הפך להיות יותר קשה פי 100 מימה שהיה קודם לכן אני מרגיש אבוד בלי שום דבר ביידי ואני מתחנן לעזרה כלשהיא או עצה כלשהיא שתוכל לעזור לי להתמודד עם החיים הנוראים האלו ולהחיות את האהבה שלי ושל החבר שלי מחדש... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתקשר לקו פתוח לנוער במצוקה - 09- 9518927 או לער"ן: 1201 מכל מקום בארץ. שניהם יענו לך 24 שעות ביממה. ותהיה חזק ואמיץ. כרגע אתה עדיין קטין ואין לך הרבה ברירה. אם האלימות הפיזית מתגברת יכול להיות שהרשויות יעשו משהו. אבל אם רק תחזיק מעמד עוד קצת, תוכל לצאת מהבית, לעבוד ולהחזיק את עצמך, ואז לחיות את החיים שאתה רוצה. אל יאוש. הרבה גייז שהתחילו בתנאים דומים וקשים חיים היום באושר ובלי צורך להתנצל בפני אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי הכתובת של האתר של ער"ן באינטרנט אני בטוחה שיוכלו לעזור לך גם באתר זה אם לא נוח לך לפנות בטלפון ,בכל מקרה תחזיק מעמד, אני בטוחה שאפשר לעזור לך,עוד קצת סבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה עדיין יכול לעזור, הנה האתר של הקו הלבן, קו סיוע להומואים ולסביות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי... תתעודד... למרות כל הקשיים, כבר עשית כמה צעדים גדולים לטובת עצמך. יש לך אהבה, וגם הרבה ביטחון בדרך שאתה הולך בה - אם סיפרת למשפחה בכל זאת עשית צעד שיש הרבה אנשים בני שלושים וארבעים שעוד לא עשו. לפי מה שאתה מספר החיים שלך מאוד קשים, וקשה לחיות תחת יחס כל כך לא תומך מהמשפחה, אבל בחרת לעשות את הדבר שטוב לך, ולהיות עם מי שאתה אוהב ולא להסתיר מה שקורה בחיים שלך מהאנשים החשובים לך, ועל זה מגיע לך כל הכבוד, וזה גם יעשה לך הרבה טוב. כנראה שדברים בבית יירגעו מתישהו, אבל זה לא תהליך קצר, וגם ככל שתגדל יהיה לך הרבה יותר קל לנווט בין כולם. מתישהו הרי לא תגור כל כך צמוד לבית של ההורים... אני מקווה שאתה והחבר שלך תמשיכו לאהוב אחד את השני. זה מעולה שאתה מרגיש ככה כלפיו, וזה דבר גדול מאוד. את המפגשים ביניכם אפשר לעשות בכל מיני מקומות שלא מעיקים עליכם, לא בבתים שלכם. טיולים בשבתות בגולן או לחמוק לחוף הים של תל-אביב, למשל (יש לאחד מכם אוטו?). אני מקווה שתרגיש יותר טוב. אם אתה רוצה לספר מה קורה, קדימה. יש גם כמה אתרי אינטרנט ששווה להסתובב בהם. למשל www.gogay.co.il (למרות שאתה בטח מכיר אותו), עם צ'אט ופורומים לדבר עם אנשים, ועם הרבה כתבות וחומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחי קודם כול חבל שיצאתה מהארון. אני חושב שאני יישאר בארון כל הזמן, כי אם אני ייצא תהייה לי בעייה כמו שלך. שמע לי תעזוב תבית ולך לגור אצל חבר גם כן הומו ותגור אצלו כי בבית לא נראה לי שיישתנה מצבך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |