בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/10/00 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קל מאוד לקחת שתי עמדות מקבילות לחלוטין, חסרות כל השלכות פרקטיות (שהרי אין הן מנחות כל אג'נדה פוליטית מציאותית, בניגוד לחלומות בהקיץ), ולבסס עליהן את תפיסת הצדק שלנו. אבל לא, הרי לא מדובר בכך. מדובר על צדק הרבה יותר ארצי ופשוט - כמו למשל, להכעיס, כמה מי שתיה מקבלות אוכלוסיות אתניות שונות (כמובן ש"זו לא הבעיה" כשאתה בצד שבו יש מים זורמים בברז בכל יום ובכל שעה), כמה עתודות קרקע יש לאוכלוסיות השונות, האם לאוכלוסיה אחת מגיע לשלוט על כלל היבוא, היצוא, וגביית המיסים של האוכלוסיה האחרת, או האם זה צודק שאוכלוסיה אחת תשלוט על דרכי התנועה של כלל האנשים החיים בשטח מסוים. דברים בסיסיים, הכרחיים, לא הרי גורל כמו "מדינה יהודית" ו"מדינה ערבית", אובייקטיביים ואקדמיים, וחסרי כל קשר למציאות. אוכל, מים, בית, עבודה. דברים פשוטים אלו הם המרכיבים בסופו של דבר את חיינו, הרבה יותר מהאידיאולוגיות הנאצלות ביותר. וכאן, לעניות דעתי, נמדד הצדק. יכול מאוד להיות שהפלסתינאים נלחמים בעצם על השמדת מדינת היהודים, על גזילת כל המים, האדמה, ומשאבי החיים לעצמם, ולמען השמדת היהודים באשר הם. אבל אני מוכרח להגיד לך ידידי, הטיעון הזה נראה לי קלוש עד מאוד, וכלל אינני רואה כיצד ניתן לאשר או להפריך אותו כיום. מדוע? משום שכיום, כמו בשלושים השנים האחרונות, אנחנו מונעים מהם בזדון את הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם. אתה לא יכול להכות אדם במשך שלושים שנה ולטעון שהוא שונא אותך בגלל שהוא שונא את כל היהודים. זה דבילי לדרוך על אנשים בעקביות ולטעון ששנאתם נובעת מתהומות הנפש הבלתי מוסברות, איזו מן שנאה מיסטית כזו, אטומה, שתקנית, ובלתי מתפשרת. בקיצור, אם אתה כבר מוכן לדבר על המשמעות הערכית של המצב ו (חוסר) פתרונו, נראה לי שאתה עושה לעצמך עבודה הרבה יותר מדי קלה בהצבת אותה עמדה מיסטית ובלתי מתפשרת של הצד האחד מול עמדתו המקבילה של הצד האחר. זו בדיוק הדרך כדי לברוח מחוסר ההקבלה ומהיעדר כל שוויון אשר קיימים במציאות. ב"צדק" האקדמי שלך, אתה מעמת בין שווים - זה שונא את זה, וההוא שונא את ההוא. זה כופר בקיומו של האחר, וההוא בשלו. רק עוד פרט אחד קטן חסר לנו כאן להשלמת התמונה - המציאות. במציאות, האחד גם במקרה גמור שולט על האחר, כפי שעשה במשך שלושים השנה האחרונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען שאני רוצה להצמיא איזה שהוא אדם על פני כדור הארץ אתה טועה. איפה כתבתי שצריך לתת לפלשתינים פחות מיים ? הייתי מבקש ממך שתצטט איזה שהוא משפט שאני אומר ותענה לו. אתה מייצר "דוב" וירטאולי כראות עיניך ועונה לו. אני ממש לא יוצא ממך. אם זכרוני אינו מטעני זו לא פעם ראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, שתיקותיו של אדם מעידות עליו לפעמים לא פחות מהדברים אותם הוא אומר. אם עניינינו הוא בסוגית הצדק והעוול בהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני, האם באמת הדוגמה המייצגת אותה אתה מוצא היא "זכות הקיום של מדינה יהודית" מול "זכות הקיום של מדינה ערבית"? לדידי, אם נשאל אדם על צדק ועל עוול בסיפור הסכסוך הארור והמתמשך והוא פוטר את עצמו ע"י הקביעה שהצדק בשתי טענות אלו הוא זהה, הרי הוא מתחמק מלהתמודד עם הסוגיה. אני אינני מדבר על מים (שלא במסגרת של דוגמה ספציפית), אלא על הצדק והעוול בסכסוך. טענתך כי אינך מסוגל לשפוט שתי טענות מנותקות לחלוטין מהמציאות על פי צדקתן נראית לי כבריחה מההכרח לשפוט מבחינה מוסרית את המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם המשפט הפותח בדבריך הוא נכון מסוכן לנסות לנחש את מחשבות הזולת כי קל לטעות, ולכן אני מציע לדבר על מה שהוא אומר ולא על מה שהוא לא אומר. אבל אני מוכן לקבל את האתגר כי באופן כללי איני חושב שהצדק של האויב חזק יותר מהצדק שלנו. למרות שאין קשר בין זה ובין הנושאים שהעלתי אתה מוזמן להעלות נושאים של צדק כאן או כמאמר ראשי ואנסה ככל יכולתי להתמודד. אולי אפילו תצליח לשכנע אותי בפרטים מסוימים. אני מנסה עד כמה שאפשר לא ''להיות בתוך כופסה'' אבל , אנא , עזוב את המים. אתה מזכיר לי את אותו גנרל מפקד בסיס חיל אויר ב''דוקטור סטרינג'לאב'' שנפל על השכל ודיבר כל הזמן על כך שהרוסים לוקים מהאמריקאים את נוזלי הגוף החיוניים . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט "לא דברתי על צדק", התכוונתי רק לשאלה אחת: היכן צריך לעבור הגבול בין מדינת ישראל והמדינה הפלשתינית העתידית. הבאתי שתי דעות קצוניות הפוכות: שאחת מהן לא תהיה כלל. כל דוגמה לאי צדק שאינה קשורה בשאלה זו אינה קשורה בדבריי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |