|
||||
|
||||
מקרה-מבחן לעריכה מגמתית, או: כיצד לא תוכל להגיד בעתיד: "לא ידעתי". הזמן: יום ו', 22 בנובמבר, 2002. המקום: חלק א' של עיתון "הארץ", עמוד 5, פינה שמאלית עליונה. מימין נמצאת תמונה עם הכותרת "אביו של המתאבד עם תמונת בנו באל-חאדר, אתמול. כוחות צה"ל פעלו השבוע בכפר אל-חאדר כמה פעמים, בחיפוש אחר מחבלים". למטה נמצאת פרסומת ענק (תופסת כשני שלישים מהדף) לחברת ביטוח. (הסיסמה: "מבטחים יותר. אתם תדאגו לעכשיו, אנחנו נדאג לעתיד") הכותרת: "חמאס וחוגים בפתח בעד החרפת פיגועים בתקופה הקרובה" מאת ארנון רגולר. אורך הידיעה: 2 פסקאות, בדיוק 90 מילים. (סימוכין: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) ------------------------------------------------------- שאלה א': האם הייתם עוצרים לקרוא ידיעה זו במהלך דפדוף אקראי בעיתון יום ו'? שאלה ב': מה הייתם מצפים למצוא בתוך ידיעה זו? שאלה ג': אם אכן קראתם ידיעה זו, האם זכור לכם מה נאמר בה? ועכשיו, לשאלת 64 אלף הדולר: איזו פצצה מתחבאת לה בפסקה השנייה של אותה ידיעה, ואיך היא מתקשרת לתגובה שמעל? שאלת בונוס: כמה חדשות נוספות כאלו עוברות מתחת לאפינו הקולקטיבי ביום מצוי, אך נבלעות בין תמונה קלישאתית ופרסומת אסקפיסטית? כמה חדשות נוספות כאלו בכלל לא מדווחות בכלי התקשורת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שינוי כזה רדיקלי בדעות של החמאס לא מצדיק יותר מפסקה קטנטנה בקצה נידח של עמוד חמש? למה הכותרת לא מציגה את השינוי הזה? למה איש אינו מתייחס לידיעה הזו? איך מיישבים את הידיעה הזו עם טענות כמו זו שהציגה אסתי, כי לפי החמאס כל ישראל היא אדמת "וואקף", ואסור מבחינה דתית לוותר אפילו על סנטימטר אחד שלה? |
|
||||
|
||||
קראנו את אותה הכתבה? אם זכרוני לטווח הקצר אינו מטעני, הידיעה מדברת על כוונת החמאס להחריף הפיגועים בזמן הקרוב חרף שיחות קהיר. אז? |
|
||||
|
||||
לא קראת את הפיסקה השנייה, כנראה. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב שליוזמה הסעודית ממש שמנו לב שוין, גם ככה אוטוטו היאנקים יקיזו דם בין הפרת והחידקל ואז בין כה יהיה שלום, בלי בג''ץ ובלי בצלם. |
|
||||
|
||||
אני אינני קורא את הארץ, ולכן פיספסתי את הידיעה המעניינת הזו. (הסותרת את דברי דובר החמאס בלבנון לטים סבסטיאן של הבי.בי.סי. לפני מספר חודשים.) וכבר התלוננתי שידיעות אחרונות הקצו כמות פחותה מזו לידיעה על מגעיו מאחורי-הקלעים של שר הבטחון שלנו עם הממשלים הירדני והמצרי. |
|
||||
|
||||
נו באמת. תסלח לי כן, אבל ההערה הזאת שלך, פשוט מעידה על חוסר הבנה בסיסי בעיתונאות. לא מגמתיות ולא נעליים. הרי במפורש כתוב בידיעה אליה קישרת שההבנות המרעישות, (או "המרעישות") הללו, גובשו ב*שבוע שעבר*. למה בדיוק אתה מצפה מ"הארץ", שיצאו בכותרות ענק שיכריזו "שבוע לטיוטת ההסכם בין הפתח לחמאס"? או אם למקד קצת את השאלה, האם טרחת לבדוק מה כתבו ב"הארץ" ב*שבוע שעבר*, על ההבנות שגובשו ב*שבוע שעבר*? טוב, אתה לא צריך לטרוח. הנה טרחתי בשבילך: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... עכשיו, אפשר להתווכח על מיקום הידיעה (אי אפשר לדעת מהקישור באיזה עמוד היא פורסמה), על התהודה לה זכתה (יום אח"כ ניתן למצוא בעמוד הראשון של "הארץ", מאמר פרשנות של דני רובינשטיין העוסק בהרחבה ב"שיחות קהיר") וכו' וכו', אבל להאשים את "הארץ" בכך שהחביאו את העובדה הזאת מתחת לכותרת מטעה ומגמתית, זה פשוט מופרך. |
|
||||
|
||||
לפני שאתה מתחיל לתקוף, אולי תנסה גם לקרוא? להזיק זה לא יכול. מה כתוב בקישור שאתה עצמך נתת (מתוך העיתון של היום): "הם [ארגון הפתח וארגון החמאס, ג.ד.] מסכימים, בין השאר, על הכרה לא מפורשת של החמאס בגבולות 1967 כבסיס למו"מ. בנוסף, מכיר החמאס בעיקרון של התנגדות פוליטית לכיבוש הישראלית כחלק מהמאבק, ולא רק "התנגדות צבאית" - המונח היחידי שהחמאס הכיר בו עד כה. על פי הטיוטה, החמאס מסכים להכיר בשלמותה של הרשות הפלשתינית ובסמכותו של ערפאת כעומד בראשה." אם זאת לא התפתחות מרעישה, אני לא יודע מה כן. החמאס לא רק מכיר במדינת ישראל בתור ישות ריבונית בתחומי 1967, אלא גם מכיר ברעיון המאבק הדיפלומטי, אותו הוא דחה עד כה על הסף לטובת המאבק המזוין. אני מצפה מ"הארץ", ומכל גוף תקשורתי אחר שמכבד את עצמו, להציג את העניין הזה בצורה הרבה יותר בולטת וראשית, ולא תחת כותרות הופכיות ומטעות. עצם העובדה שעבר שבוע שלם מאז פרסום הידיעה הראשונה, ולא היו לכך התייחסויות נוספות, אומר דרשני. ובכלל, מה זה משנה שזה היה ב*שבוע שעבר*? שינוי רדיקלי שכזה הוא לא גחמה של יום אחד, כי אם תוצאה של תהליך ארוך, ושווה להתעכב עליו, גם אם נורא בא לנו להבליט איזו רכילות חמה מהפריימריז בליכוד. (ובקשר לעמוד, אני יודע כי יש בידיי את הגיליון המקורי. יש לך קישור למאמר של רובינשטיין?) |
|
||||
|
||||
נתחיל מהסוף. גופים שמתעסקים בתחום הקרוי "חדשות", נוהגים מעצם טיבם לעסוק בדברים חדשים. רק במקרה נדיר ביותר, תוכל למצוא בעיתון יומי *ידיעה חדשותית* (=בניגוד למאמר בעמודי הדעות) שהעניין העיקרי בו היא עוסקת הוא אירוע שהתרחש בשבוע שעבר1. הידיעה אליה אתה התייחסת, ובעיקבותיה תקפת את "הארץ" ואת התקשורת הישראלית, *לא עסקה* בטיוטת ההסכם בין הפתח לחמאס. הטיוטה הזאת הוזכרה בה כבדרך אגב, כעניין שעל פי תפיסת כותב/עורך הידיעה, אמור כבר להיות מוכר לקוראי העיתון (ובצדק. כמו שהראיתי העיתון כבר עסק בטיוטה הזאת, שבוע קודם לכן). אם תרצה אפשר להוסיף לפתיחת הפיסקה שעוסקת בטיוטת ההסכם, את המילה "כזכור". למה דומה הדבר? לכך שבידיעה היפוטתית שהייתה מופיעה בעיתון של היום ועוסקת בהחלטתו של עומרי שרון להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, הייתה מופיעה בסוף הידיעה פיסקה כמו: "אביו של עומרי, אריאל שרון, מוביל בפער של כ20 אחוז על יריבו נתניהו, וצפוי לזכות מחר בראשות תנועת הליכוד". על פי ההגיון אותו הפעלת אתה, בביקורת שמתחת על אותה הידיעה ב"הארץ", היה יכול מישהו לבוא ולומר: תראו איך "הארץ" מתנכל לשרון. דוחפים את העובדה שהוא מוביל בסקרים ב20 אחוז לאיזו ידיעה קטנה, ועוד בכותרת בכלל כותבים משהו על עומרי שרון. אתה יכול, אם אתה רוצה - וכמו שכבר ציינתי מראש בהודעתי הראשונה - לבקר את התקשורת הישראלית ו/או את "הארץ", על כך שהם לא העניקו מספיק תשומת לב או תהודה לטיוטת ההסכם בין הפתח לחמאס (לדעתי, אתה טועה בחשיבות שאתה מייחס לעניין הספציפי הזה, אבל לא זה הנושא כרגע). הביקרות הספציפית שלך, על הידיעה הספציפית אליה קישרת נבעה (לדעתי) מחוסר הבנה של מבנה ידיעה עיתונאית ו/או דרך פעולת התקשורת. שוב, זה פשוט לא נכון לטעון שמדובר כאן על כותרת מניפולטיבית או מטעה. יחד עם זאת, במחשבה שניה, יכול להיות שיכולתי להסביר את זה גם על ידי שימוש במילים שונות מאלה בהן השתמשתי בהודעתי המקורית. --------------------------------------------------- עניינים טכניים: 1.הידיעה אליה קישרתי היא לא מהיום. היא מה-14 בנובמבר (לפני שבועיים בדיוק). הבילבול שלך נובע כנראה מכך שבאורח מוזר, כשלוחצים על לינקים לידיעות ישנות ב"הארץ", מקבלים מעליהן את התאריך של היום הנוכחי, ולא של יום פירסום הידיעה. 2. כשכתבתי שאי אפשר לדעת באיזה עמוד פורסמה הידיעה, התכוונתי לידיעה אליה אני קישרתי (ההיא מה14 בנובמבר), לא אל זאת אליה אתה קישרת. 3. המאמר של רובינשטיין מה15 בנובמבר (שאגב לא מתייחס בכלל, לאותה "התפחתחות מרעישה". עוד סוג של אינדיקציה לכך שאתה מתייחס לעניין כאל יותר ממה שהוא): http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ----------------------------------------------- 1 ואם תימצא ידיעה כזאת, לרוב פשוט לא יצויין בה הזמן בו התרחש האירוע, במעין ניסיון אלגנטי לעקוף את העובדה שלמעשה לא מדובר פה בחדשה. |
|
||||
|
||||
הבנתי עכשיו את הביקורת שלך, ואתה בהחלט צודק במספר נקודות, אבל יחד עם זאת, חשוב לי להבהיר שאני עדיין חושב כי כלי התקשורת הישראליים (אולי בעצם עדיף לדבר רק על "הארץ", כי אחרי האחרים אני עוקב בצורה פחותה) נקטו פה בגישה רשלנית מאוד במקרה הטוב, ומעלו בתפקידם להביא מידע ופרשנות בצורה נאותה לציבור. מה שמעניין אותי הוא מתי נודע להם לראשונה על העניין הזה, ומה היה גודל ואופי החשיפה מאותו הרגע, בהתחשב בפוטנציאל החשוב עד למאוד של הידיעה הזו. (לדעתי, כמובן. אפשר לטעון כי הכל עורבא פרח או סתם תרגיל ציני ודמגוגי) האם זכורים לך מאמרי פרשנות שהופיעו ב"הארץ" והתייחסו לעניין זה? או אפילו התייחסות מרכזית בחלק א'? משום שאם לא, זה מבהיר כי ההתייחסות לנושא היא מבטלת, ובכל מקרה איננה מנסה לגרום לדיון ציבורי, לא בעת הפרסום ולא בפרק הזמן שלאחריו. ושוב אני אומר, אני חושב שמדובר כאן בהתפתחות פוטנציאלית חשובה, שיש לעקוב אחריה בשבע עיניים, ולעודד אותה במידת האפשר. אי-דיון ציבורי גורם לקיבוע דעות מסוימות, אשר אינן בהכרח תואמות את המציאות הנזילה והמשתנה. ואכן התבלבלתי בגלל התאריך המוטעה שהופיע בראש הקישור שנתת. תודה על ההבהרה. ותודה על התגובה העניינית. |
|
||||
|
||||
לגביי העניין העקרוני (שטחיותה של התקשורת הישראלית באופן כללי, ובוודאי של שני הצהובונים), אני די מסכים. לגביי עיתון "הארץ" אני די לא מסכים (האמת היא ש"נזעקתי" לבדוק את העניין, רק בגלל שראיתי שמדובר ב"הארץ"). בתור קורא די נאמן, אני חושב שהם עושים עבודה די טובה ויסודית1, לפחות ברוב התחומים שבהם אני מתעניין. לגבי הידיעה הספציפית (כמו שכבר אמרתי), אני חושב שאתה טועה, ומתייחס אליה בפורפורציות לא נכונות. 1הבעיה עם עיתון יומי שעושה עבודה טובה ויסודית היא שהוא גוזל המון זמן מקוראיו, הסטודנטים האומללים, שפתאום בלי שהם בכלל הרגישו עבר כבר חצי סימסטר, ואיפה הם ואיפה מטלותיהם. |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, תגובתו של הכתב הראשי פה בפיננשל טיימס (דובי עובד ביום שישי אחה"צ! האם בניזרי ישלח פקחים לתת לי דו"ח?!) על דבר השיחות הללו הייתה, ואני מצטט מזכרון: "פףףףףףף". לאמור, גם התקשורת הזרה לא ייחסה לדברים עודף חשיבות, ובצדק. כשנראה מוצר מוגמר - נדבר. |
|
||||
|
||||
אגב, חיפשתי מספר פעמים ב"כל חדשות היום" של יום חמישי, ולא ראיתי את הכתבה הזו. דרך איפה הגעת אליה? |
|
||||
|
||||
חיפשתי ולא מצאתי גיבוי בשום מקום אחר. למשל- השבועון ג'רוזלם טיימז הפלסטיני http://www.jerusalem-times.net/ מדווח (ידיעה עליונה בצד ימין, משום מה לא הצלחתי להביא לינק ישיר אליה) על אמירות חמאס בעקבות קהיר, ואין שם שום איזכור לזה שחמאס פתאום מכיר בזכות ישראל להתקיים בגבולות 67. גם בהארץ, לא רק שזה הובלע בתוך הפסקה השניה, שתוכנה שונה מתוכן הכותרת, אלא שבניגוד לפסקה הראשונה שבה נאמר "מקורות בחמאס מוסרים.." פה לא נאמר שום דבר כזה. כלומר, אין יחוס אפילו לגורמים עלומי שם בחמאס. אתה רק יכול להניח, אם אתה רוצה, ש"המקורות" מפסקה א' אחראים גם למה שנאמר כאן. בקיצור, לא נראה לי שאפשר כבר לפתוח את השמפניות. |
|
||||
|
||||
ובקריאת הלינק של האממ"ה- החמאס מסכים להכיר במדינה פלסטינית בשטח שיפונה ע"י ישראל! זה רחוק מאוד מלהגיד שהם מוותרים על השאר... |
|
||||
|
||||
איך הגעת מזה "הכרה לא מפורשת של החמאס בגבולות 1967 כבסיס למו"מ" אל זה "החמאס מסכים להכיר במדינה פלסטינית בשטח שיפונה ע"י ישראל"? |
|
||||
|
||||
1. מקורות חמאסיים עלומי שם מרמזים שהחמאס יסכים למדינה פלסטינית בכל שטח שיפונה, בתור סיפתח. 2.ומישהו עוד יותר עלום-שם מלחש שהחמאס יכיר, לא באופן מפורש חלילה, בגבולות 67 כ/בסיס/ למו"מ. 3. עכשיו תחבר את זה עם המקור הישראלי [שצוטט ע"י הג'.טיימס] שאמר שהחמאס מכיר בצורך לשינוי טקטי. 4. ותסביר לי ממה אתה מתלהב. |
|
||||
|
||||
אם את רוצה סיבה לאופטימיות זהירה (על התלהבות אני לא ממליץ עדיין), נראה שיש תזוזה גדולה בדעת הקהל הפלשתינית בעניין האינתיפאדה והטרור: (אולי דורש רישום, אבל לעומת זאת זה בעברית) |
|
||||
|
||||
כן, זה באמת יותר משמח. לא נראה לי שצריך רישום להארץ. מצד שני, זה שכל מה שפורסם לפני יותר משבוע נמצא בארכיון, והארכיון הוא בתשלום, זה מעצבן. אה, ו- ברוך השב ( ברוך שובך? ברוכים השבים?.. מה יהיה?) |
|
||||
|
||||
עוד כמה שנים בטח תוכלי לברך אותי ''ברוך הסב'' והבעיה תיפתר. |
|
||||
|
||||
הזמן: 28 בדצמבר 2002. המקום: העיתון הערבי-לונדוני "אל חייאת". הפרסום: ראיון עם חאלד משעל, מהחמאס. תקציר לשונאי לינקים: משעל אומר שמטרת החמאס שחרור כל פלסטין, אך הם יסכימו לגבולות 67 כצעד ביניים. |
|
||||
|
||||
לא הייתי צריכה לרוץ עד "אל חייאת". ב"הארץ" הופיע שלשום הדיווח הבא על עצרת החמאס בעזה ביום שישי השייך אחמד יאסין אמר בעצרת: "החמאס לקחה על עצמה את שחרור כל פלשתין מהים לנהר, ומראש הנקרה עד רפיח. זו המטרה הגדולה. שחרור הגדה ועזה הוא דבר יפה, אך בלי לוותר על אף גרגר מהאדמות שנכבשו ב-1948, ובלי להכיר בישות הציונית". |
|
||||
|
||||
אנשלביץ שים לב! יתכן ויאסין מקבל את הצעת החלוקה מ-47. הכרה בישות הציונית? סבלנות. |
|
||||
|
||||
מה אבל זה מה שניצה רוצה וכבר יש לה חלק גדול מהשטח, לא? |
|
||||
|
||||
איך זה מתקשר למה שגלעד אמר אי-שם למעלה (שהחמאס מוכן להתפשר על האדמה)? |
|
||||
|
||||
תראי אני רשמתי תדובה לך ולא לגלעד .זותומרת שזה מתקשר למה שאת הראית לנו שיסין רוצה את כל השטח. |
|
||||
|
||||
פעם, מזמן מזמן, אני אמרתי שחמאס רוצה את כל האדמה. חלפו שנים, ואז גלעד פתאום הביא קטע מהעיתון, שלדעתו הראה שהחמאס מוכן להתפשר. חלף עוד זמן מה, ואני הבאתי לו לינקים שמוכיחים את ההפך. [המשך יבוא. או לא]. על עמדתה של ניצה תריבי איתה [העמדה שלי שונה לגמרי תגובה 102515 ] |
|
||||
|
||||
מצטערת לא רוצה שום ריבים .התגובה היתה לתוכן של מה שהראת לנו ולא נגדך רק שיהיה רשום שיש סמטריה כזו קטנה בין יסין לניצה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |