בתשובה לאדון חרדון, 27/11/02 11:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וחבר סיפר לי על "סדנת יצירה" (וצר לי שאין לי לינק) בה למדו את השיטה הבאה לכתיבת שירה: כתוב משפטים הגיוניים בשפה בחר מילון החלף כל שם עצם בשם עצם המופיע שניים אחריו במילון החלף כל פועל בפועל המופיע שניים לפניו במילון והנה לך שיר. התחשק לי לבכות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי שיטות למידה מסוימות לפסיכומטרי. זה בדיוק מה שהצגתי כ'סכנה'. מעין ימי ביניים שניים, שצריך לקוות שהרנסאנס שלהם יופיע כעבור מספר חד ספרתי ולא דלת ספרתי של שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לכתוב אח''כ שיר המשתמש במלים או במשפטים ש'הגרלת'. באופן כזה, לא רק שאתה לא 'הופך כל דבר לאמנות' אלא למעשה מטיל על עצמך מגבלה ולומד לתפקד בתנאים שלך, בעוד שהאקראיות עשויה לשחרר את היצירתיות. להגדיר את המלים המוגרלות כשיר נשמע לי טפשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דייוויד בואי נוהג (או נהג) להשתמש בשיטה דומה, והתוצאות לא רעות בכלל, לעניות דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נאמר כסאטירה? כהומור? קשה לי להאמין שמישהו התייחס לזה ברצינות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להאמין שמישהו מתייחס להבל הפוסט מודרניסטי בכללותו ברצינות. עובדתית, זה מה שקורה. נשמע לי מאוד סביר וטבעי להניח שבעוד כמה עשורים, משפטים כמו שלך יהיו התגובות הסטנדרטיות של כל מי שישמע על 'רעיונות' פוסט מודרניסטיים למיניהם בפעם הראשונה (ובכל אלה שאחריה)... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |