|
פרופ' לייבוביץ' המנוח טען לא אחת כי מהות הקיום האנושי (היהודי. משום מה התעלם הפרופ' הטוב, כמו גם הד''ר הטוב שכתב את המאמר המקומי שממנו כולנו משרשרים, מהיותנו זרזיף זניח של כלל המין האנושי. עוד מגלומאניה של דתיים) מתמצה ב''עבודת האל''. כלומר, רק בקיימנו את תרי''ג המצוות (כמובן שאם אנחנו נקבות, אזי מוטלות עלינו הרבה פחות מטלות כי אנחנו רק נשים פותות. מעניין מה אמרה על כך זוגתו, הד''ר לייבוביץ') אז יש לחיינו משמעות. אז הצרחות ההיסטריות של לייבוביץ' לא עשו עליי אף פעם שום רושם. ואם היה טעם בדבריו המדעיים אז זה התקבל רציונלית. ואם הוא נקט בדיעה פוליטית סופר שמאלנית, אז טחנו אותו כמו כל אחד אחר. פרופ' לייבוביץ' אמר הרבה דברים נכונים בצד המדעי של מדעי החיים, ואמר אוסף מרהיב של שטויות פוליטיות, חברתיות ופילוסופיות במהלך שנות חייו הסוערים. לא מרגיש שום חובה מוסרית להעריץ איש שהתגלה כבור גמור בכל מה שקשור בחיים המעשיים. לא מוכרח ללקק את עפר רגליו של אדם מבריק בצד המדעי, וגזען מפגר בכל מה שקשור לדת ומדינה ואומה ואורח חיים של בן תרבות.
|
|