בתשובה לאורב או, 25/11/02 4:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא משמידים מעשר מן היבול, כי אם מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מן היבול. זה האחוז שהיה אמור לעבור לכהנים, וכיוון שלא אוכלים אותו עוד - מותר להשמיד דווקא את ה'בררה' - הפירות הפסולים שממילא לא ניתן היה לשווק. אבל אל תתן לעובדות להפריע לך. ובברכת פיחס! ננוחם |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תפשת אותי! אז לא משמידים מעשר אלא רק מאית... רק אחוז אחד מושמד זו הרי נורמה בארצות המערב, להשמיד כדרך קבע אחוז אחד מהיבולים לטובת טובת ההנאה של משפחת כהן ולוי. בגרמניה הם ידועים יותר (המשפחות הנהנות מהשמדת הפירות והירקות) בשם שולץ. באנגליה - ג'ונס. באיטליה, אם עדיין לא שמעת, המאפיה דורשת בתקיפות שדווקא הכלים הכבדים שלה ירמסו את הררי התפוחים מבולוניה וזיתי סיציליה במסגרת פסטיבל הכחדת המזון השנתית. בתי התמחוי בנאפולי הודיעו לאחרונה כי הם מסרבים לקבל תערובת של תפוחי אדמה, חלב ועשבי תבלין כבסיס לפירה להמונים מחשש לעורר את חמת הכמרים. כן, השמדת יבולים היא טכניקה בדוקה לעורר את חסדי האלים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאד מצחיק. אולי תפתח מדור הומור באייל? אני בטוח שדובי ישמח. אפשר לקרוא לזה 'סאטירה וסתם טעם רע' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת ידוע כבעל חוש הומור מפותח. זה מהגנטיקה ש ל ההורים שלי שבאו ממשפחות ליצנים מגליציה (מצד הסבתא) ורקדנים אירובים עם תיפוף על פחי שמן זית מובחר מתימן מהכיוון של האם-אמא רבא שנולדה בצנעא. אפשר לקרוא לזה גם ביקןרת התקשורת הנטית. אפשר המון אפשרויות. אפשר גם להניח את המפתחות על השולחן ערוך בחבטה. דובי ישמח? שמחת זקני הגזוזס עד לעור החשוף. אגב, מי זה הדוב הזה ולאיזה מין הוא משתייך במורפולוגיה של התפלגות המינים. אולי נלך לכיוון של מכניקת הקאוונטים או או יותר מובן על הקאנטים. גם פאנלים באים בחשבון. ונותר לי טעם רע בגרון מעישון גורמים המופיעים באלמנט של המקום הראשון במצעד התגובות של האייל הקורא לבנותיו ודורותיו. אז מה בדיוק היה לך לומר, ולמה? תמיד אשמח לעמוד לשירותך, אח קטן שלי בברכה (בסגנון בלעם). אני |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |