 |
תשובה על רגל אחת- תקרא את הלינק שהבאתי למעלה, ואם יש לך כוח תקרא גם את הלינקים שבתוך הלינק. עכשיו תוסיף עוד מקרים אחרים כאלה, אלפים רבים, (אומנם בדרגות מהימנות ואפשרות-אישוש-או-הפרכה שונות).
לכל אחד מהמקרים האלה יש אפשרויות להסברים אחרים- ראה כדוגמה את הסבריו של יובל בתוך הלינק שהבאתי מפא"צ.
לסיכום טוב של הסברי הנגד (כלומר, הסברי חוויות מסוג זה שלא ע"י הנחת קיום תודעה חוצגופית)- קרא את הספר Dr. Susan Blackmore- Dying To Live
יש גם מקורות טובים שעונים על טענותיה של בלקמור (ואחרים)אחת לאחת. שווה לקרוא, למשל, את Dr. Peter Fenwick
שהוא נוירופסיכיאטר אנגלי, מהמובילים בתחומו.
העניין הוא, שלמרות שאפשר לנסות להסביר אחרת, לפעמים ההסברים האלה "לחוצים" מאוד. והסה"כ יוצר מצב, לדעתי, שבו הנחת קיום תודעה חוצגופית הוא בבחינת תער אוקהם- במקום אלפי הסברים שלפעמים עומדים על כרעי תרנגולת, תניח ש-כן- יש משהו שקולט וזוכר, לפחות בדקות הראשונות שאחרי הכרזת מוות קליני, ושהאחרים ימשיכו להזיע.
כאמור, זה על רגל אחת בלבד. אם יהיה לי יותר זמן ופחות עצלות (לא בהכרח בסדר זה..) אכתוב אולי פעם משהו מסודר יותר לאייל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש