|
||||
|
||||
אני זוכרת שכשהייתי יותר קטנה, כמה בנים מהכיתה שלי אספו עצים ל "לג בעומר". באחת החורשות הם מצאו גור חתלתולים חמוד-חמוד, ונראה שאחד מהם "קפץ על המציאה" וניגש אל הגור. הבנים הרימו אותם והלכו אתם הבייתה, תוך כדי התעלמות משני דברים: א. שכיחת המטרה המרכזית: באתם לאסוף עצים, לא לגזול מאמא חתולה את גוריה. ב. לגורים האלה יש אמא, הלו!! מה הם עושים אצלכם בידיים, לעזאזל?! את הסיפור הזה סיפרו לי חברותיי המזועזעות, יום אחרי: לאחר שהבנים חזרו עם השלל הבייתה, אחד מהם (אכזרי במיוחד) החליט להתעלל בהם. מה שהוא עשה, בעצם, זה לחפש חבל ולמצוא עץ גבוה במיוחד. וזה היה סיפור עצוב במיוחד, כיוון שכולנו יודעים את סופו של גור החתלתולים. כששמעתי את מה שהחברות סיפרו לי, התחלתי לבכות. הייתי ממש בהלם. את אסיפת הקרשים לל"ג בעומר החרמתי, ועד היום אני בקושי מעיזה להתקרב אל אותו הילד. אני רק חושבת מה החתול חשב כשהוא הרים אותו וכרך סביבו חבלים. -------------- (אולי הוא משחק איתי... ?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |