בתשובה לתמר, 24/11/02 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ד"ר לרפואה עושה מסלול מובנה לחלוטין, בלי אפשרות לסטות ימינה או שמאלה, משנה א' ועד לדוקטורט. גם אחרי זה, ההתמחות היא לא בדיוק משהו חדשני או יחודי. לעומת זאת, כדי לקבל דוקטורט במדעי הרוח או החברה (אבל גם במדעים המדוייקים), צריך לעשות עבודת מחקר, "לתרום לידע האנושי". כמו כן, המסלול של ד"ר להיסטוריה הוא הרבה יותר מגוון, הרבה פחות ממוקד מראש, והרבה יותר אישי. חוץ מזה, רופאים יש כמו זבל. כמה דוקטורים להיסטוריה את מכירה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי ה-MD PhD, שגם לומדים רפואה, וגם לוקחים שנתיים או שלוש הפסקה באמצע בשביל לעשות מחקר דוקטוריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סתם אנשים שמתעניינים בנושאים שונים, אך עם תארים בכל מיני נושאים אחרים, שהעולם הרחב מניח שאין להם ידע בשום דבר אחר חוץ מזה שעליו קיבלו את התואר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |