בתשובה לברקת, 24/11/02 12:46
הגבול בין חוסר הבנה וחוסר כבוד 108744
אני לא יודעת אם "מקובל להפגין אי הבנה בסיסית..."
אני אדבר על עצמי (מה חדש?) אני מתייחסת לעצמי בתור בחורה שאמנות מדברת אליה.‏1
אני נהנית ללכת לתערוכות, ולמוזיאונים, ולבחון פסלים, ותמונות, ומיצגים ו...
חלק מהעניין שלי נובע מהעובדה הפשוטה שאני אוהבת ליצור בעצמי,ומרגישה צורך להעשיר את החלק הזה בי כמה שיותר.

כשהייתי במוזיאון דאלי‏2 נעתי על הסקאלה שבין תסכול להערצה. ההרגשה הכללית הייתה של "וואו, אני בחיים לא הייתי כל כך קרובה לגאונות".
אני מניחה שלומר דברים כאלו על דאלי זה פשוט. לא צריך להבין באמנות כדי לדעת שזה יפה. שהיכולות הטכניות של הבחור המשופם פשוט מדהימות.

קצת יותר קשה להגיד את זה על העבודות המאוחרות של פיקאסו, ועדיין, אני נפעמת מהם לא פחות.

ובנוגע לתהיה שלך-
"חוסר הכבוד" לא נובע מתוך חוסר הבנה.
אלא מתוך הרגשה (שלי לפחות) ש"האנשים הקובעים" מנצלים את חוסר ההבנה שלי, ומגדירים כל דבר כיצירה מתוחכמת.‏3

גם באייל נשמעות אמירות של "פילוסופיה זה בולשיט".
באייל יש מספיק אנשים שידאגו להגן על כבוד הפילוסופיה.

1יופי. "אמנות". מה זה בדיוק כולל?
2 מה לעשות, השוטטות שם הייתה אחת מהרגעים הכי מדהימים שהיו לי מזה הרבה זמן.
3כשהייתי צעירה (יותר), אני ואחותי הגדולה היינו מדברות שטויות ברצינות תהומית,ואומרות לאחותי הקטנה שהיא פשוט לא חכמה מספיק כדי להבין אותנו.
מרגיש לי קצת דומה.

________
העלמה עפרונית, עדיין בחושך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים