בתשובה להעלמה עפרונית, 22/11/02 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב ככל הנראה נאלץ להסכים שאנו לא מסכימים. בעוד שאני רואה כמובן מאליו את הזכויות האישיות שלי ואחת מהן היא פרטיות ואי הגעה למצב שמשהו מסיבה זו או אחרת דורש ממני לעשות דברים מבלי שהוכח לו כי יש קשר ביני לבין פשע כל שהוא שביצעי וכי ההוכחה היא מעבר לספק הסביר. אני מעדיף לראות חברה המאמינה קודם כל בכך שהפרט שבה הוא בסדר אם החברה ורואה בו כבר זכויות רבות ככל האפשר ככל עוד הוא לא פגע במפורש בחברה. אני מאמין שתפקידו של החוק הוא להגן על הפרט בחברה יותר מאשר להגן על החברה מהפרט. אני מאמין שכיום זה לא פועל כך כיוון שהחברה עוד לא מצאה את הדרך הנכונה ליצור מצב כזה אולם יתכן ובעתיד המצב יהיה שקודם כל נותנים מקסימום אמון בפרט ורק אם הוכח כי הוא אכן מתנהג שלא בהתאם אז יש זכות לחברה לקחת ממנו את הזכויות שהיא בחרה לתת לו. אם כאשר חוטבים עיצים עפים שבבים גדולים מידי ואילו פוצעים את האנשים שלידם ראוי שיפסיקו לגדוע את העצים וימצאו דרך שתיצור מצב שבו רמת הפגיע תהיה מינמלית, מה שלתחושתי לא עושים מספיק. אני לא מבין ולא אבין מדוע שוטר ניגש אלי לבדיקה אקראית כאשר אני נוסע ולא עובר על החוק והרכב שלי לא רשום כרכב גנוב או משהו דומה, אני בהחלט אראה בזאת פגיעה במספר זכויות בסיסיות שלי מהן הזכות לא להיות מופרע על ידי החברה בשעה שאני מתנהג בהתאם להוראות שהיא החליטה יחד איתי עבורי . שוב ביום שבו השוטר יעצור אותך או ימנע ממך לעשות דבר זה או אחר אני חושב שאז תרגישי שונה. אני מקווה שאז תביני את חוסר הנוחות של להיות בחזקת אשם למרות שהינך חשוד בלבד וכל זאת בשעה שלא עשית דבר מלבד זה שהחלטת ללכת לרקוד לצליל מוזיקה מסויימת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |