|
כל יום של עוצר הוא פיגוע המוני. אני לא מתכוון לטרוריסטים הפוטנציאליים שכל יום כזה מוליד. העוצר _עצמו_ הוא פיגוע המוני. משמעותו מפירי עוצר שנורים, תינוקות שמקבלים מים ממותקים במקום חלב, אנשים שלא מגיעים לטיפול רפואי, חוסר יכולת של בתי החולים עצמם להעניק טיפול רפואי (להשיג תרופות, כוח אדם, מכשירים). מישהו יכול להעריך כמה קורבנות בנפש גובה יום אחד של עוצר?
וזה רק מה שמעבר לפחד המתמיד, לחוסר-המוצא הכלכלי, ללחץ של משפחה שכלואה ביחד נונסטופ, לכל האי-נעימות היומיומית, הרגילה, הלא קטלנית. פחות נעים להתפוצץ באוטובוס? אני לא בטוח.
|
|