|
||||
|
||||
לי, אישית, נראה סביר הפתרון של ויגנר - מתיישב יפה גם עם שאר ההנחות, בהן אני נוטה להאמין, בדבר היות מרקם החלל-זמן ארבע-המימדי אשליית-צללים בלבד. הגיוני (גם אם מערבל-מוחין). ולמי שמתקשה עם החומר (גם לי הוא לא ממש קל) - אני ממליץ בחום על הספר ''על מרחב'', מאת מיצ'יו קאקו - אולי הטוב ביותר שנכתב בתחום הפיזיקה התיאורטית (ובכן - לפחות עבור קוראים כמוני, שאינם מבינים בחישובים ובמשוואות...). |
|
||||
|
||||
אנשים נותנים למטאפיסיקה שלהם להתערבב עם הפיסיקה.. אבל ממילא מדובר באינטרפרטציה, אז כנראה אין מנוס. בכל מקרה, ''בעיה'' עם קאקו היא שהוא מבסס את כל הקריירה שלו על תורת המיתרים, תורה מאחדת שעדיין לא הניבה תוצאות ניתנות לבדיקה ניסויית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |