|
תוצאות הסקר הנוכחיות: 33 יצביעו לאותה מפלגה כבבחירות הקודמות ו26 יצביעו לאחרת. סטטיסטית מובטח שרבים מן ה26 יתקזזו בינם לבין עצמם - מאוכזבי העבודה יצביעו שינוי, מאוכזבי שינוי יצביעו ליכוד ומאוכזבי הליכוד עבודה. כלומר, הרכב הכנסת הקיימת הוא קירוב די טוב להרכב הכנסת הבאה. עובדה זה נכונה לכל כנסות ישראל - אפילו אחרי המהפך הגדול של 77' התחלף הישבן על פחות מרבע ממושבי הכנסת אאל"ט. מעולם לא התרחש אצלנו מחזה דומה לבחירות בטורקיה, בהן נזרקו מבית הנבחרים כל חברי סיעות הקואליציה.
אם כך, מדוע להפקיר את תוצאות הבחירות בידי כל אותם תמהונים חדורי להט פוליטי שמצביעים לפחות פעם אחת בכל מערכת בחירות? כנהוג בפיסיקה, ניתן להנהיג שיטת בחירות הפרעתית (Perturbative) - במקום לבחור את הרכב הכנסת, נבחר איך יש *לשנות* את הרכב הכנסת. מצביעי 'אמת' יביאו לכניסת ח"כים נוספים של העבודה לכנסת, ואם איש לא יצביע 'מחל' יפחת מספר הח"כים של הליכוד בהתאם לגידול במספר הח"כים של הסיעות האחרות (אם אף אחד לא יבוא להצביע נקבל פשוט את הכנסת הקודמת). אחוז החסימה בשיטה ההפרעתית יכול להיות נמוך בהרבה מזה הקיים, שהרי לסיעות הקיימות יהיה יתרון משמעותי על פני המפלגות הקיקיוניות. לעומת זאת היא תסייע לסיעות שיוכיחו את עצמן פרלמנטרית - מצביע ליכוד שהתרשם (משום מה) מחריצותו הפרלמנטרית של טומי לפיד יוכל לתת את קולו לשינוי בלי לדפוק את הליכוד יותר מדי.
בנוסף, ניתן יהיה לקבוע מראש מה יהיה משקל הבחירות - אם העם יחליט ש'רוצים שינוי' הוא יכול לתת משקל כפול לקולו בבחירות האלה לעומת הקודמות. לעומת זאת אם הבחירות שגרתיות והכנסת תפקדה כהלכה ניתן יהיה לתת בה אמון ופשוט לא לבוא להצביע, תוך מתן משקל נמוך לקולם של הפריקים שבכ"ז יגיעו לקלפי. למעשה, ניתן לשקלל את משקל ההצבעה ביחס לשיעור ההצבעה - 90% הצבעה תביא להחלפת 30 מושבים, ואילו 45% ישנו 15 מושבים בלבד.
יתרון שולי אך חביב לשיטה ההפרעתית הוא האפשרות להצביע נגד סיעה מסוימת. הנגעלים מכהנא יוכלו להצביע 'אנטי-כך' ולהביא להפחתת מושביו בכנסת, ואנשי 'רק לא ש"ס' יוכלו לצמצם את כוחה של ש"ס בלי לתת קולם ל'שינוי'.
איך זה נשמע?
|
|