|
אני חושב שהויכוח בינכם (ברקת-עמית) הוא מאוד מסובך ושום צד לא יכול לבסס את טיעוניו באופן מוחלט, מכיוון שבראיה לאופק, כלומר לטווח הרחוק, אפשר למצוא בהחלט השלכות "צמיחתיות" לנושאים שהם לא כלכליים. בזמנו, איזה פקיד באוצר חשב שהטפלת מים תועיל לכלכלה? (ושבעוד 10 שנים יצטרכו לייבא מים)?. אפשר גם לומר שחינוך הוא לא השקעה שמעודדת צמיחה, ובקיצוניות ההפוכה אפשר גם לומר ש"תרבות" זה דבר שאף פעם לא יביא צמיחה כלכלית. והשאלה הבאה היא האם המדינה נועדה אך ורק כדי לעבוד על מזבח "הצמיחה"? מתי הכלכלנים יפסיקו להריץ אותנו במרתון ויחליטו שהמדינה צמחה מספיק, ועכשיו אפשר להשקיע בדברים שלא משרתים את "הצמיחה"?
|
|