|
||||
|
||||
אכן, בימים עברו רווחו מנהגים רבים שכיום אינם מתקבלים על הדעת. הייתי רוצה לחשוב שיחסי מין בין (או בשיתוף) קטינים בשנות העשרה המוקדמות הוא אחד מהם. עם זאת, ישנה מדינה, שתרבותה קרובה ללבי, שעם כל נאורותה בעניינים אחרים, נהג בה, לפחות עד מחצית המאה ה-20, מנהג שבעיני מגונה ופסול הוא עד מאוד: נישואי-ילדים בשנות העשרה המוקדמות. הייתי רוצה להפנותך בעניין זה לספרו (The story of my experimnets with truth) של גדול מנהיגי מדינה זו בעת החדשה, הלוא הוא מהטמה גאנדי, ולביקורתו הנוקבת על מנהג זה ועל כל החוליים שהוא נושא בחובו. מעבר לעובדה שלמהטמה נסיון אישי כואב בעניין, הוא אדם עם יכולת יוצאת-דופן לבקר ולהביע דעתו באופן אובייקטיבי וסלחני ככל שראיתי עד כה אצל אדם כלשהו. וגם הוא אינו חושך שבטו ממנהג פסול זה. יחד עם זאת, אני סבור שראוי, מומלץ ונכון להסביר לילדים כבר מגיל קטן אודות מין ויחסים מיניים, על כל צורותיהם. אבל ביחד עם הסבר מלומד, שיכול שיקהה את העוקץ כדבריך, ראוי להסביר לילדים שזה פשוט לא עסק בשבילם, ולנסות ולצמצם את ההמחשה הויזואלית שבהסבר לאיורים נייטראליים, ולחסוך מהם את עוצמת הריגוש הנלוית לעניין, על כל הכרוך בזה. את זה הם פשוט לא יכולים להבין, כי אין להם את זה. לדעתי, ילד שיהיה עד לסערת-הרגש הכרוכה במין מול עיניו, יגיב במקרה הטוב בתדהמה, ובמקרה הרע בפחד איום שעשוי להוביל רק להיפך משנתכוונת - לרתיעה ולאנטגוניזם. |
|
||||
|
||||
ילד שפותח את דלת חדרם של הוריו ו''תופס אותם על חם'' עשוי בהחלט לחטוף טראומה, בעיקר משום שכל החיים שלו הוא ספג מהסביבה שערום זה רע (תראה לילד תמונה של קוף עם זקפה, ותראה איך הוא יתחיל לצחקק כאילו הוא עצמו קופיף). ילד שגדל באווירה חופשית לחלוטין, כשהוא מורגל מגיל מאוד צעיר שהוריו מקיימים יחסי מין, והדבר הוסבר לו עד תום (וכמובן, הובהר שהדבר חייב להיות בהסכמה, ורק בין מבוגרים), לדעתי, לא יראה בכך כל בעיה. באשר לנישואי ילדים - הבעיה היחידה כאן היא שהנישואים הללו נכפו על הילדים, ולא נעשו מתוך בחירה - לכן פגיעתם קשה כל-כך. אני מפנה אותך שוב לגיל הבגרות המינית (ובתרבויות ותיקות יותר משלנו - גם הנפשית), עליו דיברתי בתגובה למעלה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להסכים עם דבריך, במיוחד לאור העובדה שיחסי-מין אינם אך ורק פעולה טכנית של משגל בין אנשים, אלא יש להם גם ערך מוסף של רגש מתפרץ שלדעתי יכול להבהיל גם ילד שלומד ביסודיות אודות ה"מכניקה" אבל לא מבין מניין מגיע הרגש. ומאידך, עלי להודות כי אמנם ייתכן כי בעולם אחר לגמרי, שבו הטוב מזמן ניצח את הרע, ייתכן כי סיטואציה שנראית מפחידה כיום, יכלה לתפוס גוון שונה, אולי אפילו משעשע. אבל בעולם כזה אולי גם לא היו שנאה, אלימות וכל אחד כפי יכלתו ולכל אחד לפי צרכיו וגו'. אני בהחלט מסכים איתך שעולם כזה היה רצוי יותר. רק הערה אחרונה לעניין נישואי-הילדים: טעות בידך. הנישואים הללו לא נעשו תוך כפיה על הילדים, אם כי מטבע הדברים הרעיון לא היה שלהם. גנדי עצמו, עם כל גינויו למנהג זה, מכביר דברים על ההתרגשות והשמחה שאחזוהו לפני ובעת נישואיו, וגם על תשוקתו המינית המופרזת (לפחות לטעמו) שמילאה את עולמו עוד בגיל 13! שורש העניין הוא בדיוק מה שעומד בלב טיעוניי: "הסכמה" של ילד אינה בדיוק הסכמה. מי שלא יכול לעכל את התנאים, האופציות וכד' - הסכמתו נפגמת מן היסוד (בדומה לקבלת הסכמה ליחסי מין ממפגר או מחולה נפש). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |