|
||||
|
||||
דם לא מפריע לי. מפריע לי הזמן הרב שעובר בין ביצוע החיתוך לבין מותה של הפרה. למעשה, גם זה לא מפריע לי, אבל זה בגלל שאני פסיכופת. |
|
||||
|
||||
לק''י אינני וטרינר, אבל לפי מה שאמרה הפרופסורית שהזכרתי לאחר חיתוך הורידים - כלומר העורקים הראשיים, הבהמה מתה תוך שניות ספורות - לפי דבריה זו מיתה העדיפה על יריה לתוך הרקה וכן גם על מכת חשמל. הפרכוסים והעויתות אינן מעידות שהוא חיה - אלו תגובות בלתי רצוניות של השרירים - השערות למשל ממשיכות לצמוח שעות רבות לאחר המות. גם בהמה שנותחה לחתיכות עדיין שעות רבות לאחר המות השרירים בחתיכות הנפרדות עדיין מפרכסים למרות שמדובר בחתיכה שהופרדה לגמרי מהגוף לפני זמן רב. דוקא שחיטה בלי הוצאת דם אכזרית יותר - כי הבהמה מתה מחנק והמות עלול לקחת יותר מחמש דקות. אליצור |
|
||||
|
||||
לא יודע, ראית אחת כזו, והראש שלה פעל בסדר גמור במשך דקות ארוכות. אם הפה והעיניים זזים, סימן שהם עדיין מתפקדים (ולא מדובר בפרכוסים סתם), וזה אומר שגם המוח עדיין חי וקיים. לא ידוע לי שהפסקת זרימת הדם למוח משביתה אותו מיידית. זה גם לא סביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |