בתשובה לדובי קננגיסר, 12/11/02 18:44
על שירים מכאן ומשם 106682
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 13/11/2002, 10:25
אחרי הדברים שלך ושל אסתי, ניסיתי למצוא כמה דוגמאות של שירים "משם" שעדיין ידברו אל הקורא "מכאן", ולמצוא את ההבדלים בינם לבין השיר הזה (שגם לדעתי חוטא באנונימיות נטולת האסוציאציות של המיסיסיפי).

ביל הורטון / אם הייתי כושי שמן על גדות המיסיסיפיhttp://stage.co.il/Stories/119284
השיר הזה משתמש במעט האסוציאציות שיש לנו (הקוראים הישראלים) - כושי מנגן במפוחית, שמש קופחת, התיפוף על הפח - אותן תמונות סטריאוטיפיות הנראות בסרטים. המקצב שלו גם מצליח לתת את אותה תחושה שאולי חסרה לקורא הישראלי, כאילו השיר עצמו מתופף יחד עם ג'ו.
בבית האחרון יוצר המשורר את הקישור לחוויה האנושית תוך ניתוק מהחוויה הספציפית ל"שם" ("אני לא כושי שמן על גדת המיסיסיפי... אין לי חבר שקוראים לו ג'ו...") - בסופו של דבר - שיר געגועים ("למה עזבת אותי, אישה?").

עופר גורדין / האגם ההואhttp://stage.co.il/Stories/147265
השיר עוסק ב"אגם ההוא בשוויץ". בניגוד לשיר הזה:
א) הוא משתמש באותן אסוציאציות בסיסיות מוכרות שיש לנו, הקוראים הישראלים, על שוויץ (שלווה, אגמים, הרי האלפים).
ב) הוא נותן תמונה שלמה, כך שגם מי שלא היה במקום חווה את האווירה הפסטורלית ("בשקט הזה, בשלווה הזאת / בין האלפים המושלגים האלה / פה פרה, שם פרה /...")
ג) הקישור לחוויה הישראלית (קישור של ניגוד) הוא ברור: ("עם הבתים האלה (הבונבוניירות) / שאין בהם ולו / קיר אחד מחורר / או איזו אנדרטה בצד הדרך"). ובעצם על הפער הזה השיר.

לאור גת יש סידרה שלמה של "שירי חו"ל" שהם מעין יומני מסע.
לדוגמא על ניו יורק: http://stage.co.il/Stories/26262
לונדון: http://stage.co.il/Stories/154349
פריז: http://stage.co.il/Stories/154534
סאן גימיגנאנו, איטליה: http://stage.co.il/Stories/154540
...
השירים מדברים בעד עצמם.

ויכולתי להמשיך עוד ועוד (אבל אני צריכה להיכנס לישיבה).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות