בתשובה לאיל הראשון, 13/11/02 0:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רשת ג'. תודה רבה. הרי גולן לא עושים לי כלום, אבל אני יודע על מה מדובר. אני יודע איזו אסוציאציה *אמורה* להיות לי לביטוי הזה, אני יודע איזה נוף אני אמור לדמיין, ואני יודע (פחות או יותר) את ההסיטוריה הגלומה במקום הזה, שרלוונטית לשיר. הבעיה היא לא בכתיבה "אוניברסלית". אין לי בעיה עם כתיבה אוניברסלית (כלומר, שלא מתייחסת לשום מקום, או למקום לא קיים - פלנטה אחרת), אלא עם כתיבה מקומית, אבל לא של המקום שלנו. אם מישהו היה כותב שיר על קריפטון, אז האסוציאציות של כל אדם בעולם המערבי תהיינה אותן אסוציאציות1, וכולנו נבין למה הוא מתכוון, פחות או יותר. אבל הכותב לא לקח מקום אוניברסלי, או שמוכר לקהל היעד של השיר שלו - הוא לקח את מיסורי, שהיא, מה לעשות, חור, פור אול פרקטיקל ריזונז, שרובנו לא יודעים עליו כלום. אם הוא היה כותב על ניו-יורק, אז יש אסוציאציות ברורות לניו-יורק. אני כתבתי פעם שיר על לונדון, אונטריו (בקנדה), שנבע ישירות מהחוויות שלי כשהייתי שם. אבל הקהל הישראלי יתקשה להבין מה אני רוצה ממנו בשיר הזה, כי הוא טבוע עמוק מידי באסוציאציות האישיות שלי שמנותקות מאלו הנפוצות בחברה2. פעם במדור התפרסם שיר בשם דוצ (דיון 1021), שכל כולו, כך מסתבר בדיעבד, אסוציאציות אישיות של הכותב, שאיש אינו יכול לפרשן נכון, כי אנחנו, מה לעשות, לא מכירים את נבכי נפשו, והוא לא נתן לנו מספיק רמזים לה. אממה? הקוראים יכלו לתת פרשנות משלהם לפי האסוציאציות האישיות שלהם לתיאורים בשיר. מה יעשה אדם שניגש לשיר על מיסורי, אבל מיסורי לא אומרת לו כלום? לא רק שאת כוונת המשורר לא נוכל לדעת, אלא אפילו לא נוכל לתת לשיר פרשנות משלנו. זאת הסיבה שרבים הרגישו מנוכרים מהשיר הזה. הוא לא נוגע להם, אין להם שום "קרסים" להתפס בהם כשהם מנסים להבין את השיר, והוא די חולף לידם בלי לגרות4. זהו. 1 לא מדוייק, כמובן. סביר להניח שילדים שגדלו על סרטי סופרמן יחוו את התיאור אחרת מאשר אלו שלא, וילדים אמריקאיים שאספו את חוברות הקומיקס יחוו את זה שונה מילדים ישראלים. אבל באופן כללי - מספיק קרוב. 2 גם הקנדים לא יבינו על מה אני מדבר, כי זה כתוב מנקודת מבט ישראלית למדי3. 3 אם לומר את האמת, לא שיר משהו בכל מקרה... 4 אני אומר "להם" כי אני בכל מקרה אף פעם לא מבין שירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם יוצא מכך שכדי להבין שיר חייבים להיות בעלי ידע גיאוגרפי, היסטורי וכו' רחב, במידה המשאירה את משתתפי ה"מיליונר" נכלמים. ומשום כך גם אין טעם לתרגם שיר ישראלי למשל כלשהו לשפה אחרת. ולא רק שיר. תמיד תהיתי לעצמי על פי איזה קריטריונים החליטה ועדת פרס נובל לתת את הפרס לעגנון, הם הרי בטוח לא קראו אותו במקור, וקשה לדעת איך ניתן לתרגם אותו בלא לאבד את הלשון המשנאית המיוחדת שלו. אבל אנחנו בשירה עסקינן, ואני חושב שבשיר עשויים להיות קריטריונים מלבד הקריטריון של הבנה, ההופכים אותו ליצור אסתטי בפני עצמו, למשל המצלול המסויים של השם 'מיסורי' שמזכיר misery ומתחבר עם ה'מיס' גם ל'מיסיסיפי' (מי יודע, אולי הוא חשב על איזה מיס בשעה שהוא כתב את השיר. לא מעט שירים מסתתרת אחריהם, גם באופן לא גלוי, בחורה). מי שמיסורי לא אומרת לו כלום עדיין יכול, אם השיר טוב, להיכנס לאווירה של 'מיסורי' — מיסורי שבנפשו של המשורר. אני לא הייתי במיסורי, אבל כאזרח העולם המערבי והמדינה הרוצה להיות ה–15 בארצות הברית, שמעתי הרבה אמריקה בחדשות, בשירים, בספרות, בסרטים כך שבהחלט בצירוף שאר הגורמים בשיר מצטיירת לי איזה תמונה אמריקאית שיכול להיות שגם אני, לו הייתי מצייר לי מין תמונה כזאת, היה מתאים לי להכניס מסיבות אסוציאטיביות שם כמו מיסורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |