 |
שחור הוא בסה''כ היעדר קרינה א.מ. בתחום הנראה. כשלא רואים כלום רואים שחור. אם הלבן במרכז, אז האפור מסביב. אין לי את הדיאגרמה כאן, אך היא אמורה להיות מוכרת לכל מי שלמד אי-פעם משהו על מערכות ראיה אנושיות.
אני לא כ''כ מבין מה זה צורות פילוג שונות של פוטונים, ולכן התשובה מן המותן תהיה לשלילה. אני אומר שוב - קרינה בתדרים שונים מתפרשת על-ידי מערכת הראיה האנושית כאותו סוג של צבע. לא מדובר רק ברזולוציה סופית של העין מבחינת יכולת הפרדה בין תדרים שונים - יש אין-סוף צירופים שונים של פוטונים שנראים לנו כמו סגול, אין-סוף כנ''ל שנראים כמו צהוב, אין-סוף שנראים כמו שזיף מטאלי, וכן הלאה.
ניסוי לצורך המחשה שכבר סיפרתי לך עליו - עצמו את העיניים והביטו אל השמש. עתה פתחו קמעה קמעה את אחת העיניים, ממש קצת כך שמעט אור יתפזר פנימה מבעד לריסים. אם תעשו זאת בזהירות מספקת, כשעוד לא רואים ממש את השמש כי אם משחקים של אור וצל בין הריסים, תוכלו להבחין בכתמי צבע ליד הפסים השחורים שנוצרו בין הריסים. מצדו האחד של השחור תראו צהוב ומצדו האחר - סגול. עתה נסו להבחין בצבעים נוספים במחזה הזה, קצת ירוק או אולי אדום. אחרי הכל, צבעה הלבן של השמש מורכב בין היתר ממלוא הספקטרום הנראה.
אל תעבדו קשה מדי, אתם לא אמורים לראות אפילו קמצוץ של ירוק. שום כלום. התופעה בה אתם מבחינים אינה קשורה כלל לנפיצה של אור, ולכן אינה מאפשרת הפרדה של הצבע הלבן לכל מרכיביו. הפסים השחורים אינם אלא פסי התאבכות בין אור השמש לבין עצמו, בעוברו דרך מערך הסדקים הצרים שיצרו ריסיכם. כל מינימה כזו היא נקודה סינגולרית בפאזת הגל, כך שחזית הגל סביבה מקבלת את כל ערכי הפאזה האפשריים - מאפס עד שני פאי. חישובים משמימים במיוחד מלמדים שכל התדרים הבאים לידי ביטוי ליד מינימה כזו מתמפים לאליפסה מאד צרה על דיאגרמת הצבעים האנושית. קדקדה האחד של האליפסה נמצא מעבר לצלע הצהובה, ואילו קדקדה האחר - מעבר לאיזור הסגול שבין האדום לכחול. וזאת התורה כולה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש