בתשובה לאסף עמית, 28/08/02 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום קיים בג"ץ את הדיון האחרון בעתירה שהוגשה נגד המועצה לניסויים בבעלי חיים ונגד האוניברסיטה העברית בנוגע לניסוי שערך פרופ' אודי זוהרי בארבעה קופים תוך הפרת מספר רב של כללים. את השופט ברק שנכח בדיונים הקודמים החליף השופט חשין, זאת למרות שהודיע בתחילת הדיון שלא צפה בעדויות שהוגשו לבית המשפט משום ש"איננו מסוגל לראות דברים כאלה". רוב הדיון נסוב סביב השאלה האם הניסוי שפרטיו הוקלטו בסתר הוא ניסוי שאושר בשנת 1997, לפני שפרסמה המועצה את הכללים לביצוע ניסויים בבעלי חיים (גם את זה, כזכור, היא עשתה רק בעקבות דרישת בג"ץ לפני כשנתיים), או שמא מדובר בניסוי המשך שאושר בשנת 2001, זמן מה לאחר שפורסמו הכללים. מסתבר שלעצם העובדה שהעבירות צולמו ביולי 2001, כלומר לאחר פרסום הכללים, אין חשיבות מיוחדת, משום שהחוק קובע שהכללים יחולו רק על ניסויים שאושרו לאחר פרסומם ולא על ניסויים שאושרו קודם לכן ויכולים להמשיך להתבצע ללא עמידה בכללים. בתשובתה האחרונה לבג"ץ הודיעה האוניברסיטה שהניסוי בארבעת הקופים הסתיים בחודש ספטמבר (כך שאין יותר משמעות לצו האוסר על המשך ביצועו) ושהקופים יועברו בקרוב לשיקום. בתשובת האוניברסיטה נאמר גם שהניסוי הבא של פרופ' זוהרי, ניסוי אשר צפוי להתבצע בשישה קופים נוספים, טרם התחיל. בסוף הדיון הודיעו שופטי בג"ץ שלאחר שמיעת טענות הצדדים הם אינם מסוגלים לפסוק בשאלה האם הניסוי שצולם אושר לפני פרסום הכללים או אחריהם, והם הטילו את המשימה על ועדת בדיקה מיוחדת שהמועצה לניסויים בבעלי חיים אמורה למנות בישיבתה הקרובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בג''ץ (כדרכו - ובניגוד לתדמיתו) בחר בנתיב המילוט הטכני, ונמנע מהפסיקה העקרונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבחר בנתיב המילוט הטכני היתה בראש ובראשונה האוניברסיטה העברית. נציגיה הבינו כבר בשלב מוקדם של הדיונים שלאור שלל העדויות המצמררות אין להם סיכוי להוכיח שהניסוי התקיים באופן נאות, ולכן העדיפו לטעון שהכללים אינם אמורים לחול על הניסוי משום שהוא אושר פורמלית לפני מועד פרסומם. לפי גרסת האוניברסיטה, הניסוי שצולם היה ניסוי שכונה בשם "ניסוי 1997". ניסוי 1997 אושר ע"י האוניברסיטה בתחילת שנת 1998, התחיל להתבצע בסוף שנת 2000, צולם בחשאי בוידאו במהלך יולי 2001, והסתיים כנראה רק בספטמבר 2002. רשלנות המועצה הארצית, שנמנעה מלפרסם כללים לניסויים בבעלי חיים במשך שש שנים תמימות ועשתה זאת רק בתחילת 2001, שימשה כאליבי מושלם לאוניברסיטה שלא ראתה עצמה מחויבת להחיל את הכללים הללו על ניסויים שאושרו קודם לכן, זאת אפילו כאשר מדובר בניסוי שעתיד להימשך עוד חודשים רבים לאחר פרסום הכללים. בג"ץ מצידו שיתף פעולה עם קו ההגנה הזה, כשהתעקש למקד את הדיון בשאלה האם מדובר בניסוי שאושר לפני פרסום הכללים או בניסוי ההמשך שאושר אחריהם. השופטים לא חלקו על כך שבמהלך הניסוי שצולם התבצעו מעשים שלא היו אמורים להתבצע ושבעטיים נגרם סבל רב לקופים, אך הם צמצמו את תפקידם (כפי שציינת) לבחינת השאלה האם מעשים אלה היו בגדר עבירה על החוק. לאחר שנכשלו גם בכך, החליטו השופטים אתמול להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לוועדת הבדיקה המיוחדת שתמנה המועצה לניסויים בבעלי חיים, זאת תוך התעלמות תמוהה מכך שמדובר באחד הגופים שנגדם הוגשה העתירה מלכתחילה עקב טיפולו הכושל בפרשה ונסיונותיו לטייחה ולהסתיר מידע רלוונטי מהגורמים המוסמכים לקבלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |