|
אכן שיחקת אותה, אין מה לדבר. מאמר הזוי לעילא ולעילא. מה שכן, לפחות אתה עקבי ומאמץ את עצתך-שלך ויורה לכל הכיוונים בלי לעשות חשבון.
לא אכביר מילים בתגובה להצעותיך ולהבנותיך שבמאמר, לפחות שניים מהמגיבים ענו באופן מסודר והגיוני. רק דבר אחד: כל מי שעיניו בראשו ועלילת סרטי "רמבו" אינה הנארטיב השולט במנטליות שלו יכול לדעת, גם מבלי להתנסות בכך, שנפילה בשבי היא אחת החוויות היותר זוועתיות האפשריות עבור חייל. אני סבור שיש בסיס מוצק להנחה שמחוץ לספרי אבנר כרמלי, היינו: במציאות, התגובה ההגיונית לנפילה בשבי היא השתנה במכנסיים. מי שזה לא קורה לו אינו גיבור, כי אם אידיוט גמור או לקוי בנפשו. אינני מתווכח עם טענותיך לגבי מפקדי צה"ל, גם אני איני רואה עמם לרוב את המציאות עין בעין, אבל נדמה לי שמתיחת ביקורת על השבויים, על הילדים האומללים האלה, איננה הרבה יותר מנבזות גרידא. אם אינך מסכים לטענתי, הייתי רוצה לדעת האם היה לך האומץ לחזור בפה מלא על דרישתך להעמיד את השבויים לדין בפני משפחותיהם.
|
|