בתשובה לליאור גולגר, 09/11/02 14:31
אם הצגת סימון חדש, 106042
אבישי • בתשובה לליאור גולגר שבת, 9/11/2002, 22:26
אנא הסבר אותו. איך צריך לקרוא ביטויים מהצורה:

(1) <a|
(2) <a|b>

(ניחוש) האם (1) הוא "הסיכוי לתוצאה a" ו-(2) הוא "הסיכוי לתוצאה b אחרי מדידה שהראתה a"?
אם הצגת סימון חדש, 106065
האייל האלמוני • בתשובה לאבישי יום א', 10/11/2002, 0:13
זו גם התאוריה שלי. נראה כאילו הקיק של הפיזיקאים זה לקחת מושגים פשוטים (התסברות מותנית, במקרה הזה) ולתת להם סימנים מפחידים ושמות מפוצצים.
אכן, קיק פוסט מודרניסטי 142462
חץ • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 23/4/2003, 13:33
בעל נטיות ניאו קונסטרוקטיביסטיות, או דה קונסטרוקטיביסטיות.
הסטרוקטורה של המודל הפיסיקלי כתגובה לניאו הטיפוסי.
זה הסימון של דיראק 106077
ליאור גולגר • בתשובה לאבישי יום א', 10/11/2002, 1:17
<a| הוא הסימון לפונקציית גל a. יש לה צמוד מרוכב (1) המסומן בפשטות |a>. לאחד קוראים bra, לאחר קוראים ket, ויחד מקבלים braket - שם עילג לסוגריים המשולשים המתקבלים. המשמעות המתימטית של הבראקט <b|a> הוא אינטגרל אין-סופי על המכפלה של a בצמוד המרוכב של b. את פונק' הגל כופלים באיזה קבוע מספרי שידאג שהבראקט לא יתן תוצאות משוגעות, למשל הסתברות גדולה מאחד למצוא את החלקיק איפשהוא.

בפרט, אם לוקחים מספר מרוכב וכופלים אותו בצמוד המרוכב שלו, התוצאה היא ריבוע הגודל של אותו מספר. כך שעבור פונק' גל a עם אמפליטודה A נקבל שערך הבראקט הוא
<a|a> = |A|^2

אמנם גם בהסתברות משתמשים בקו האנכי כדי לסמן הסתברות מותנית, אך זה רק כדי לבלבל את האויב.

(1) למעשה, אם אני לא מדבר יותר מדי שטויות מתוך עייפות, אין מדובר בצמוד המרוכב כי אם בצמוד ההרמיטי. זה כמו צמוד מרוכב רק למטריצות ריבועיות. לילה טוב.
זה הסימון של דיראק 106091
עוזי ו. • בתשובה לליאור גולגר יום א', 10/11/2002, 5:20
אם הערכים של פונקצית הגל הם מספרים מרוכבים, אז הצמוד הוא הצמוד המרוכב הרגיל. והאינטגרל הוא המכפלה הפנימית הסטנדרטית של מרחב הילברט (H=L^2(X. ומכפילים בקבוע, כדי לדאוג שלפונקצית הגל תהיה נורמה 1 במרחב הזה.
(הכנס סימני שאלה במקומות הנכונים).
זה הסימון של דיראק 106115
גלעד ברזילי • בתשובה לעוזי ו. יום א', 10/11/2002, 9:19
רק להוסיף בקשר לבראקט: בדרך כלל, הסימון <A| מסמן בכלל וקטור עמודה שמייצג את המשקל היחסי של כל אחד מאברי הבסיס שבחרנו קודם, ואז |A> זה הצמוד-טרנספוז (לקהל העוקב (?) - הכוונה לוקטור שורה (ולא עמודה) שמתקבל מ"השכבה" של הווקטור על צידו, וצמידת כל איבריו).

הסיבה שנוח לעבוד כך, היא שאז אתה יכול לסמל את המדידות שלך עם אופרטור O, שהוא מטריצה ריבועית (לא בהכרח במימד סופי), והמדידה שלך תהייה אחד הע"ע שלו. מדידה מסומנת <A|O|A>, מסיבות מובנות.

וסתם בשביל שתשמח, אאל"ט, אחת האקסיומות של תוה"ק היא שכל התפתחות בזמן תתואר ע"י אופרטור O השייך לחבורת לי (SO(3. (כמדומני. יוניטרי בטח, וסביר שגם |O| זה 1+-, כי המדובר רק בשינוי פאזה. אם המעבר רק ימני או ימני ושמאלי אני כבר לא בטוח. אז יכול להיות שאין שם S, ונשאר רק O3...)
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות