 |
מה זה משנה אם דתיה מסוימת לוחצת יד להומואים? אפילו אם היא מכבדת אותם ברמה האישית. אנחנו כבר מזמן לא שם. האיסור הפלילי בוטל, גיל ההסכמה הושווה, בעיית הסיווג הביטחוני צומצמה, וכן הלאה. אבל המחשך ישוב ויתגלה כשאותו דתי/ה ממוצע/ת, או נציגיהם בכנסת, יתבקשו להצביע על פנסיה שווה לזוגות חד-מיניים, על רישום זוגות, נישואין חד-מיניים, אימוץ חד-מיני, שוויון במס הכנסה. האם הדתי לוחץ-היד הוא אדם שנער הומו יכול לייחל לו כאב? מרבית הדתיים אינם מוכנים לקבל את אורח החיים הזה כמשהו לגיטימי ושווה ערך לזוגיות.
זו אגב בכלל לא בעיה דתית, ההתמקדות בזה נראית לי קצת מוגזמת. בכמה בתי ספר חילוניים מקבלים התלמידים הדרכה בתחום הזהות המינית (חיפושה בעצמם, קבלת האחר)? שליש מהתאבדויות בני-נוער מיוחסות ללבטים בזהות המינית, אבל זו עדיין נחשבת לטאבו חינוכי (למעט למשך זמן קצר בתקופת רבין-שריד). הרי נדרשה התערבות בג"ץ(!) כדי לאפשר לשדר תוכנית טלוויזיה שבה הומואים ולסביות מציגים את אורח חייהם באופן חיובי. לגבי סרט קולנוע מסוים, שכלל תמונות אירוטיות בין גברים, הסכימה המדינה להתקפל רק בדיון בבג"ץ (היה ברור שהמועצה לביקורת סרטים לא היתה מתערבת בתכנים האלה לו היו הטרוסקסואליים).
|
 |