|
בספרי ''פגאסוס'' מספרת מקאפרי על ילד שגבו נפגע בתאונת דרכים והוא משותק בארבעת גפיו. בכוח הטלקינזה הוא מצליח להתנועע ולהגיע לכל מקום, רק בשליטה מוחית ללא שליטה בשריריו. זה סיפור מעניין מאוד, אפילו אם כרגע אין לו ביסוס מדעי. בכלל, המדע אמור לבחון את מה שיש, ואם יתברר שיש דבר כזה, הוא יצטרך להסתגל לכך - לא להודיע מראש שהדבר לא ייתכן. דרך אגב, בקשר לאמפטיה - הכישרון להרגיש מה שהאחר חש - אני יכולה להעיד על קיום התכונה הזאת מניסיון אישי. כפי שאמרתי, אני כנראה אינדיבידואלית קיצונית מאחר שאיני שייכת לשום קבוצה ואין לי מושג מה הם רוצים ומה הם מנסים להשיג, ובאיזה אמצעים. אני מתנגדת לכל אלימות שהיא, גם לכזאת שבאה ממניעים טובים, לכאורה.
|
|