|
התשובה, היא, בפשטות, שמבחינה אמונית אין שום משמעות דתית לטענות האפיסטמולוגיות הללו, ולכן לא יכולה להיות סתירה בין המדע והדת אצל אדם מאמין.
למשל: אצל קרילוב, העורב אוכל גבינה. האם משנה, מבחינת יצירתו של קרילוב, האם עורבים אוכלים גבינה (או מדברים בלשון אדם...)?!
לכן, אדם מאמין יכול לשלול את האינפורמציה הכתובה בתורה (אין זה משנה כיצד הוא ישלול: הוא יכול לטעון שכל התורה היא אלגוריה, הוא יכול לטעון שהכוונה ב 'יום' או ב 'שפן' היא אחרת וכו'). כל עוד הוא רואה בדת ציווי טלאולוגי (ולכן, לא אינפורמטיבי), לעולם לא תהיה לו שום מחלוקת עם שום ממצא, מדעי ופילוסופי כאחד. אדם מאמין ייתיחס לציווי העליון עצמו, ויחד עם זאת לא צריכה להיות לו שום בעיה,למשל, עם הטענה כי התורה נכתבה ע"י אדם. זאת, *דווקא משום שהוא אינו זקוק לטענות-תומכות בתכלית שלו*.
|
|