![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
-לא. לא כולל שטפונות, וזרמים מלאכותיים. איים טבעיים, הקיימים כל ימות השנה בלבד. טוב, אני שולח פה בלון ניסוי, אז תתייחסו לזה בהתאם: מה משותף לאיים של הנגב והאיים של עמק הירדן התחתון? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בתור בוטנאי חובב, המדובר ב"איים" של צומח: בהר הנגב הגבוה יש "אי" של צמחייה המאפיינת אזורים גבוהים וקרים יחסית לשאר הנגב. זה כולל למשל את העץ היחיד האנדמי (בלעדי) לנגב - שקד הרמון, צבעוני ססגוני (שקרובו - צבעוני החרמון - גדל במרומי החרמון), ריבס המדבר ועוד. ללא מעטים ממיני אזור ספציפי זה אין קרובים מיידיים בשאר הנגב - אלא בחרמון ובפסגות הגבוהות של הרי אדום ודרום סיני. בעמק הירדן ובערבה, אלו "איים" של צומח סודאני-טרופי. כך למשל דום מצרי (דקל הדום) החודר צפונה בתפוצה מקוטעת - כעין "איים" - עד מלחת עברונה, העץ זקום מצרי שמגיע עד מעוז-חיים בבקעת בית-שאן, מורינגה רותמית עד חמת-גדר וכו'. עבור אלו, ה"איים" יותר ברורים: תפוצה מקוטעת, עם פערים ניכרים בגבולות התפוצה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המידע שהבאת מעניין, אבל אני מדבר על איים ממש, ללא מרכאות כפולות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש שם איים? בכל מקרה, לא. נו, אין איש שיודע מה הם האיים שבנגב? |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |