בתשובה לירדן ניר, 22/11/99 22:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן קושיה לא פשוטה. כאן מתנגשים בי שני רצונות. האחד: כי לא יעונו בעלי חיים סתם כך - או אפילו למטרות קולינאריות (דבר שאינו סותר את דברי מלמעלה, אגב), והשני: כי לא יוגבלו אזרחי המדינה מעבר למגבלות ההכרחיות על מנת להתקיים יחדיו בשלום ורווחה. זה האחרון הוא בעל המשקל הכבד יותר בדרך כלל. כשלעצמי - הייתי מעוניין בחוקים האוסרים עינוי בעלי חיים סתם כך (בניגוד לשימוש בהם בניסויים מדעיים, בו אני מצדד) - אולם איני בטוח כלל כי נתן לאכפם באופן מתקבל על הדעת ללא הטרדה בלתי נסבלת של כלל האוכלוסיה. אשמח לדעת מה דעתך בנושא. ואשר לפיטום האווזים, אליו אנו תמיד חוזרים - העינוי נגרם כאן לשם מטרה מסויימת, ולא מטעמי סאדיזם גרידא. אם בעינויים אמיתיים חפצך, לך וצפה בשחיטה כשרה. אני אוכל פתיתים, של תירס עם גריסים, בקערת חלב, בישלתי לי גם צב! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שעינוי האווזים בפיטומם אינו מטעמי סאדיזם, אלא למטרת תענוגות החך, שהיא אכן מטרה נעלה (ואני לא סרקסטי כאן). אלא שזה מתנקז למטרת העל שהיא גרימת תענוג ואושר, ולא יותר מכך. על עינוי חתולים אמרנו ''מטעמי סאדיזם גרידא'' - שזה לא פחות מגרימת תעונג ואושר, לאלו שזה גורם להם תענוג ואושר (אולי, בעצם, הם לא נהיים באמת מאושרים - אבל זה לא משנה, הרי אם הם יעמדו למשפט הם לא ינסו לטעון לחפותם בטענה ''כבוד השופט, הייתי באמת מאושר מזה''). יש חוקים נגד עינוי בעלי חיים - ככל הידוע לי, חוק אחד, ''צער בעלי חיים'', שבעקבותיו אכן ניסתה המשטרה לפעול בזמנו נגד האופנה שהייתה אז של ''כתות שטן'' למיניהן להתעלל בחתולים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |