 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרבה הצער, נראה שראשי התיבות שבכותרת אומרים הכל. לאחר שפרצה האש, קשה מאוד לכבות אותה ולדעתי סביר שהגרוע מכל עדיין לפנינו. אני חושש מכניסתה של עיראק למלחמה (לדעתי, איומיו של סדאם חוסיין אינם איומי סרק), והתמוטטות השלטון בירדן (או שהשלטון יישר קו עם הרוב הפלסטיני בממלכה). כמו כן אסור לשכוח את איומי ג'יבריל רג'וב על כך שהמלחמה תהיה גם בערים הישראליות. ממש לא נראה לי שהכוונה היתה להתקוממות ערביי ישראל, אלא לחזרתם של פיגועי ההתאבדות. מול מציאות קשה שכזו, עלינו להתאחד נגד האוייב המשותף, ויותר מכך, יש להבהיר לפלסטינים כי במציאות של גבול מלחמה, אף ישראלי לא ייתן להם %90 מהשטחים בשביל שלום. אולי %50 (מהם %40 כבר בידיהם), עם שליטה בכל בקעת הירדן ומזרח השומרון, צפון ים המלח, מערב השומרון ומערב בנימין. בעוד 5 - 10 שנים, לאחר מותו המיוחל של יאסר ערפאת, אולי יהיה מנהיג שמקיים הסכמים, ואז נוכל להעביר שטח נוסף (לא הכל) בתמורה להסכם שלום. לא עכשיו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |