|
||||
|
||||
אולי אני לא מתנסחת טוב. באמת. אולי סתם נתקעתי פה בלי יכולת להסביר את עצמי. שיפוץ אף או שאיבת שומן *אינם* שאלה של חיים ומוות - נכון, זה בדיוק מה שאני אומרת. ואילו ברירת עוברים היא *כן* שאלה של חיים ומוות. לא הצלחתי להגדיר את תחומי העיסוק של הרפואה ומבחינה זו נותרתי בבעיה. אבל זה לא נושא הדיון, נכון? שק"ר עדיין לא הסביר מדוע בעיניו, שאלות של חיים ומוות דומות לשאלות שאינן שאלות של חיים ומוות. מדבריו משתמע שהחלטה לברור עובר בגלל מום גנטי קשה היא בדיוק כמו החלטה לברור עובר בגלל נורמות חברתיות. במקום להבהיר את הנקודה הזו, במקום לעמוד מאחורי דבריו, הוא נותן לי לעמול על הגדרת ה"רפואי", ומתווכח על תת-סעיפים של שוונציק. אני לא מתכוונת להמשיך בזה. |
|
||||
|
||||
(אני כבר לא זוכר על מה התחיל הפתיל בינך לבין שק"ר, ולכן אני לא יודע לאיזה צד משחקת, אם בכלל, האבחנה הלא מדהימה הבאה:) אם אכן יש הבדל בין ברירת עובר בגלל מום גנטי לבין ברירת עובר בגלל נורמות חברתיות (ואני נוטה להסכים שיש הבדל, גם אם הוא קשה לניסוח קטגורי), אז כל עניין ההפריה המלאכותית - או הסיוע הרפואי להבאת ילדים לעולם, באופן כללי - שייך לסוג השני, ולא הראשון. לכן, על פניו נראה לי סביר שאם כבר מתעסקים בסיוע להבאת ילדים, רק מסיבות חברתיות / רצון "שרירותי" של ההורים, אז מאותם שיקולים גם יבררו עוברים. |
|
||||
|
||||
טוב, כאן אנחנו כבר נכנסים לשאלה, האם אפשר להשוות החלטה על מתן חיים להחלטה על הפסקת חיים (וזה עוד אפילו בלי לברר מתי העובר הופך לאדם). זה באמת כבר דיון אחר. |
|
||||
|
||||
טיפולי ההפריה המלאכותית כוללים, כחלק מובנה מהטיפול (אם הוא מצליח) ברירת עוברים (''דילול עוברים''). ברירת העוברים נעשית בד''כ לא בגלל מום גנטי (קשה או קל), אלא בגלל שהריון מרובה עוברים הינו הריון קשה, ובסיכון גבוה יותר, לאם ולעוברים מאשר הריון חד-עוברי,וככל שמספר העוברים גדל עולים עמו בקושי והסיכון (''שיקול רפואי''), אבל גם בגלל שתוצאת ההריון, בד''כ, היא תינוקות שצריך לטפל בהם. לטפל בתינוק זה לא קל (פיזית וכלכלית). לטפל בתאומים קשה יותר. לטפל בשלישיה זה כבר ממש מבצע. והשיקול הזה, של טיפול בתוצאות ההריון, גם הוא עומד מאחורי ברירת העוברים (שיקול חברתי-תרבותי). ברגע שהחלטנו שברירת העוברים היא חלק מהתהליך, ההחלטה על סמך מה לברור,(בהתעלם מבעית המומים הגנטיים הקשים) האם אקראית, על סמך מגדר, או צבע עיניים, היא כבר משנית עד זניחה. |
|
||||
|
||||
כל מה שאתה אומר נכון ויפה, עד המילים "שיקול חברתי-תרבותי". הקושי שבטיפול בתינוקות הוא גורם חשוב בהחלטה לדלל עוברים, אבל אינו שיקול חברתי-תרבותי. שח"ת 1 הוא לצורך העניין כל ילד ש"אינו מתאים" לסביבה החברתית שלו או לנורמות, לפחות בעיני הוריו - למשל הבנות שממיתים בסין. למשל. 1 שיקול וגו'. |
|
||||
|
||||
נניח, לצורך הדיון, ששח"ת הוא כל ורק ילד ש"אינו מתאים" לסביבה החברתית שלו או לנורמות, לפחות בעיני הוריו. 1 עדיין, יש הבדל בין ילד הנופל בערימת השחת האמורה, כמו הבנות שממיתים בסין, או הילדים שהומתו כדי למנוע את התנצרותם, לבין בחירה *איזה* עוברים לדלל (או למעשה, איזה להשאיר), כדי שיתאימו למפרט. ___________ 1 גם כאן אני לא מסכים איתך, אבל ריב אחד איתך גם הוא יותר מדי. |
|
||||
|
||||
אויה, עוד הבחנה? :-) ודאי שיש הבדל בין הריגת תינוק בן יומו לבין ברירת עוברים, גם אם יש כאלה שיאמרו שהוא רק תיאורטי. יש הבדל עצום. אבל זה גם עניין טכנולוגי - בוא נניח שהכפריים הסיניים מקבלים במתנה מכשיר אולטראסאונד חדיש ואפשרות לברור עוברים - הם ודאי היו "מסננים" את הבנות עוד לפני הלידה. הברירה הזו היתה שונה בתכלית מברירת עובר שאובחן כבעל מום קשה. ואתה יודע מה? אולי יש לי פרמטר לעריכת ההבחנה הזו. ברירת עוברים שעליה ממליץ הרופא 1 ביוזמתו היא "רפואית". ברירת עוברים שבאה ביוזמת ההורים ולבקשתם 2 היא "חברתית". 1 ממליץ, או מציין את האפשרות בפני בני הזוג ונותן להם להחליט. לא כל אחד יבחר להפיל עובר שעתיד לגדול כמונגולואיד, אבל הרופא אמור לציין את העובדה הזו ולתת לבני הזוג להחליט. ואני יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו בחברה מערבית חילונית. אף רופא, כאן ועכשיו, לא ימליץ בפני בני הזוג להשאיר רק את הבן, או רק את הבלונדיני. 2 נכון שעכשיו יש כבר כמה יוצאי דופן למקרה הזה - ההורים שביקשו ילד חדש שיתרום רקמות לאח/ות החולה. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא עניין טכנולוגי. אם נניח שהכפריים הסיניים מקבלים במתנה מכשיר אולטראסאונד חדיש ואפשרות לברור עוברים, המסקנה שהם ודאי היו "מסננים" את הבנות עוד לפני הלידה, היא הגיונית. אלא שאין זה המקרה. רובם המכריע של ¼1 מיליארד הסינים (או כמה שיש היום), בא לעולם כתוצאה של הריון טבעי חד-עוברי. במקרה זה עיניין ברירת העוברים אינו עומד על הפרק. לעומת זאת בהפריה מלאכותית ברירת העוברים היא חלק מהתהליך. לא מדובר במונגולואידים או נושאי טיי זקס. מדובר בעוברים תקינים, ובכל זאת בוררים מהם. כאן ועכשיו, בחברה מערבית חילונית. ו*כאשר* בוררים, במה עדיפה ברירה ע"פ שיקולי הרופא (שוב, מדובר בעוברים "בריאים"), שהיא בד"כ אקראית - המבחנה הקרובה יותר ליד של הלבורנט היא שתבחר, על ברירה לפי שיקולי ההורים, כאשר אלה קיימים ומשמעותיים להם. |
|
||||
|
||||
ליאון קאס חושב שברירה אקראית עדיפה על שיקולי ההורים, ויש לו נימוקים: http://www.azure.org.il/hebrew/12-kass.html. אני לא מסכים איתו, וגם לי יש נימוקים: דיון 1014 |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מהם נימוקיו של ליאון קאס (לצערי הלינק שלך הוביל אותי לפיג'ו הישנה והטובה), אבל נימוקיו (כנראה) עמו. הויכוח שלי עם ברקת אינו על נימוקיה מדוע ברירה אקראית עדיפה על שיקולי ההורים, או אפילו על עצם עדיפותה של זו על זו, אלא על השוואת ברירה מנימוקים מסוימים (ושוב - הנימוקים מדוע לאחוז בברירה אחת ולא אחרת, ולא הנימוקים האם בכלל לקיים את הברירה) להפטרות מוולדות אשר אינם עונים לציפיות. |
|
||||
|
||||
הנה קישור מתוקן: וקישור פשוט יותר לדיון שירדן כיוון אליו: דיון 1014 |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה? אפילו לא אמרתי שברירה שמבצע הרופא היא עדיפה על פני ברירה שמבצעים ההורים 1. אמרתי שהן *שונות* זו מזו. ששתי הברירות אינן זהות ושצריך להבדיל ביניהן. הטיעון ששק"ר הוביל, במקורו, היה מדרון חלקלק שבסופו חוסר הבחנה גמור בין שיקולים שונים של ברירת עוברים, וחוסר הירארכיה של איזה גורם הוא באמת "חשוב" או "חיוני" ברצון להיפטר מילד או להוליד ילד. אז אני לא מהפרנואידים הגמורים בכל מה שקשור למדרונים חלקלקים, ואולי במקרה הזה המדרון אפילו לא חלקלק, אבל בכל זאת צריך להודות שיש שם מדרון קל. לומר שמדובר בדרך ישרה וסלולה, זה פשוט לא נכון. 1 אולי. אני צריכה לחשוב על זה. |
|
||||
|
||||
ועכשיו נתחיל דיון על זוית המדרון ומקדם החכוך שלו? Pass |
|
||||
|
||||
זה כל מה שרציתי לומר, תאמין או לא :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |