|
||||
|
||||
ראה, אני חושב שיש להבדיל, גם ברמה הבסיסית של הדיון בכלי-נשק, וגם במקרה הספציפי של מור, בין תמיכה בזכות האלמנטרית לנשיאת כלי-נשק למטרות הגנה-עצמית והגנה על השלטון, ובין המצב הנוכחי של ארה"ב, בה כל אדם יכול לקנות רובה או אקדח ללא בעיות מיוחדות, ובאופן מיידי. מייקל מור היה (הוא?) חבר לכל החיים בארגון הרובאים הלאומי NRA 1, ועל פי מיטב ידיעתי וזכרוני, הוא תומך בתיקון השני לחוקה האמריקאית 2. האם הוא אמר בתוכנית כי יש לבטל את התיקון השני, כמו שטוענים רבים מחוגי השמאל המתנגדים לכלי-נשק, או שהוא דיבר על "הגבלות" שיש ליישם? הנתונים שהוא מביא הם אמנם מחרידים, אך שים לב כי אין בהם משום טענה כי כלי-נשק כשלעצמם הם דבר מסוכן ופסול. הטענה שלו היא גרסה מתוחכמת במקצת של "Will someone please think of the children" הידוע. יש פה טריק רטורי מעניין - הוא גורם לניכור בקרב קהל הצופים, בעיקר באמצעות שימוש בטריקים דמגוגיים למדי, ובהיטפלות לאנשים ספציפיים, במקום לבחון את הבעיה בצורה שקולה ורצינית. זה גם מאפשר לו להכניס את הדעה האמיתית שלו בשער האחורי: כלי נשק זה דבר לא-טוב, בידיים הלא-נכונות. מכאן קל מאוד לחבר את זה לביקורת האנטי-תאגידית ואנטי-אימפריאליסטית החזקה שלו, אבל גם לשמור על העיקרון הבסיסי של תמיכה בזכות לנשיאת כלי נשק בתנאים מסוימים. 1 ראה מאמר זה מהגרדיאן הבריטי: 2 פה הוא אומר "אני לא רוצה לבטל את התיקון השני [לחוקה]": |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |