בתשובה לאביב י., 29/10/02 19:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כאן טיעון מעניין שאם הוא נכון יכול לאמר דברים מסויימים לגבי החברה שאנו חיים בה. אני עוסק בחקר הספרים שדנים בעתיד שמופיעים בעברית. ורק לאחרונה ביצעתי ספירה של הספרים המקוריים מסוג זה שהופיעו בשנים האחרונות בעברית עבור מאמר מקיף בנושא למגזין בחו"ל. הספירה הראתה שאכן יש רק מספר מועט יחסית של ספרים שעוסקים בעתיד של מדינת ישראל ורוב אלה שהופיעו בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה הם אפוקליפטיים בטבעם. כמו כן הופיעו רק מעט ספרים עיוניים שעוסקים בעתיד של מדינת ישראל . הספרים האופטימיים האחרונים מסוג זה ניכתבו בידי מרדכי נסיהו האידיאולוג של תנועת העבודה שספרו "קוסמותאיזם" מ-1997 הוא לדעתי אחד הספרים החשובים מסוג זה אי פעם בוודאי בעברית , אבל הוא לא עורר כל תשומת לב.לאחריו הופיע ספר אופטימי של שמעון פרס ב-1998 בשם "בראשית חדשה" על המזרח התיכון החדש. זהו ספרו האחרון עד כה. מעז הופיעו רק שלושה ספרים של עתידנות מקורית ,שניים מהם אופטימיים ( של יגאל אריכא ואשר עידן ). ללא ספק יש כאן ירידה ניכרת באופטימיות ובתקוות מהעתיד. בכל אופן יש גם ירידה מקביל במערב שם מופיעים יותר ויותר ספרי פנטסיה שעוסקים בעבר ופחות ופחות ספרי מד"ב שעוסקים בעתיד . ומה שחשוב יותר ילדים כאשר הם קוראים ,קוראים פחות ופחות מד"ב ויותר פנטזיה ,מה שמראה על יחס מסויים לעתיד. אני בהחלט רואה בכך תופעה מדאיגה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שהיום ישנם רק שני סופרים חשובים במדע הבדיוני שמנסים לחשוב בצורה רצינית איך יראה העתיד הקרוב ואף להשפיע עליו בצורה אקטיבית עם התוכניות שלהם : אלו הם ברוס סטרלינג וקים סטנלי רובינסון . מרבית סופרי המד"ב עוסקים בפנטסיה ,היסטוריות חלופיות ,מלחמות בחלל וכו'. יש גם סופרים אחרים של מד"ב "קשה " שמדברים קצת על העתיד הקרוב כמו גרגורי בנפורד, סטיבן בקסטר וכו' אבל מעניין שדווקא במאמרים שלהם יותר מאשר בסיפורים שלהם. והנה מאמר שהופיע במגזין "בלי פאניקה " שעוסק בנושא הזה ,היחלשותו של המדע הבדיוני שעוסק בעתיד . והנה מאמר שהופיע במגזין "בלי פאניקה " שעוסק בנושא הזה מדע בדיוני בלי העתיד : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם יש שינוי מגמה *מסוים* בעולם המערבי עכשיו, המרחק בין מצבה של ישראל (בעיסוק בעתידנות) לבין מצב העולם המערבי, הוא רב. ממש הבדלים של שמים וארץ. אני חושב שהפערים הם כה גדולים וחדים כך שההשוואה בין המגמה שם (כרגע) לבין המציאות העגומה כאן (מזה עשרות שנים), מבלבלת יותר משהיא עוזרת לנו להבין את היחודי בחברה *שלנו* - החברה הישראלית. גם אם יש פחות הוצאות טריות העוסקות בעתידנות, בעולם המערבי, צריך לזכור שספרות האתמול נשארת כחלק אינטגרלי של תרבות זו, גם היום. הארכיב שלהם עדיין מלא בים של עתידנות שלא איבדה מהרלבנטיות שלה, בעוד לנו כמעט ואין דבר להאחז בו, אפילו מעברינו. כמו שאמרתי קודם : עיסוק בחששות מן העתיד גם מעיד על בריאות. זה מעיד גם על בעיות, חולי מסוים ופחדים שהחברה העכשיוית צריכה להתמודד איתם, אבל לפחות יש חשיפה שמובילה לנסיון התמודדות. מן "פסיכואנליזה" עצמית שכזאת, בסדר גודל חברתי. הלוואי עלינו ספרות דיסטופית, שחורה ואפילו מלאת פוביות מהעתיד אשר תנבא לנו רק רעות. לצערי, בנוגע לעתיד, שומעים מאיתנו רק שתיקה רועמת. אנחנו כנראה מעדיפים להדחיק. אינני מדבר רק על היום, השנה האחרונה או השנתיים האחרונות. בגדול, מה שאני אומר נראה לי נכון, לתרבות הישראלית בכללותה, אפילו ל-50 שנים האחרונות. עולם הנושאים, בו עוסקת הספרות הישראלית בכללותה, הוא עולם מאוד צר ובדלני (הקביעה היא באופן מאוד גס כמובן. ברור שיש המון דוגמאות לספרות מקומית מאוד מענינת, שגם אני נהנה ממנה מאוד). לדעתי הבעיה איננה רק בעיה של חוסר עיסוק בעתיד. ישנה בעיה נוספת של הפחד מלעסוק באוניברסלי ובמנותק מן הקרקע. כמו שחסרה פה ספרות עתידנית מקורית, חסרה פה ספרות *פנטזיה*1 כזאת. (ולא שחסר לנו דברים שאפשר לשאוב מהם השראה, בתרבות שלנו, על מנת לפתח ספרות יחודית שכזאת. אנחנו הרי סוחבים על הגב שלנו היסטוריה/מיתוסים של מאות ואף אלפי שנים.) פנטסיה 2000 היה עיתון (ירחון?) שסבל משיעולים קשים, עד כדי גסיסה עצובה. זה לא קרה בעשור האחרון, לא בעשור שלפניו ובטח שלא בגלל מגמות עולמיות בספרות המד"ב. פשוט לא היה שוק מקומי ל"עיסוקים מוזרים" שכאלה. _______________ 1 בלי קשר לנושא ההודעה: סופר הפנטזיה החביב עלי בשבועות האחרונים - ניל גאימן. אתמול סימתי את "אבק כוכבים" ועם כל הציניות שבי, לא הצלחתי להגיד שום דבר חוץ מ"איזה יופי". כמה פשוט וקליל - ככה מקסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר לי הלינק (משום מה יש בעיה באתר), אבל מתגבשת יוזמה להוצאת גיליון פנטסיה 2000 מיוחד לכבוד שנת ה25 לצאתו בשנת 2003. (וארורים המנטפקים שיגידו שהחודש לא מתאים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארורים "המי" שיגידו שהחודש לא מתאים? :-0 (סליחה על הבורות) ברגע שיש לך לינק **בבקשה** לנקק בלי בושה! למה שלא יקראו לזה "פנטסיה 3000" או "פנטסיה הדור הבא"? לא "יותר עדיף"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הלינק: אולי זה לא תמיד יעבוד, כי כנראה יש בעייה עם האתר. בכל אופן, כדאי לקרוא את כל הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקביעות כאן אינן נכונות. תמיד היו בספרות העברית נסיונות לעסוק בעתיד וגם במה ש''מנותק מהקרקע'' , מאות רבות של סיפורים כאלה . מה שנכון להגיד שהם לא היו חלק מהספרות ''התקנית '' אלא נחשבו ל''ספרות קלה '' לא רשמית שלא זכו לכל תשומת לב של הממסד הספרותי . ובכך המצב היה זהה לזה של הספרות המקבילה בחו''ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הקביעות לא נכונות או חלק מהקביעות לא נכונות? מי מהקביעות הן הלא נכונות? התיחסות יותר ספציפית תעזור לי להבין, היכן אני טועה. כאשר מדברים על חמישים שנה, ברור שניתן למצוא דוגמאות נגד באופן ספוראדי1. אני מניח שהצלחת, ע"י עבודת ליקוט מפרכת, לאסוף ארסנל גדול של דוגמאות נגד שכאלה. אך האם ניתן להצביע על *זרם* של מד"ב ופנטזיה ישראלי? כאשר יהיו סופרים ישראלים כאלה (שפלוני אלמוני גם שמע עליהם ולא רק חוקרי ספרות באקדמיה), כאשר אני אכנס לסטימאצקי ואני אגלה מדף של ספרות מקורית שכזו, כאשר אני אראה מגזינים ישראלים שעוסקים בנושא, רק אז אשתכנע שמצבנו דומה למצב בתרבות המערבית. אז אולי נוכל לדבר על מגמות משותפות לנו ולהם. עד אז, מבחינתי, הדבר משול (באנלוגיה) לדיבור על חוסר באנימטורים ותרבות הסרט המצויר הישראלי (הלוקה בחסר) כבעיה הנובעת ממגמות בעולם המערבי לעבור מ-Frame Anumation לאנימציה ממוחשבת. זה פשוט לא עוזר לנו להבין מה קרה וקורה פה אצלנו. הממסד הספרותי (מה שזה לא יהיה) איננו קריטריון לשום דבר. התרבות לא נוצרת במגדל השן אלא קצת יותר למטה מזה. סופר המד"ב והפנטזיה הישראלי (גם כשהופיע מדי פעם אחד כזה) לא הצליח לחדור, לא לאותו מגדל שן וגם לא לקהל הקוראים הישראלי (וזה יותר חשוב כשמדברים על תרבות). זה טוב ויפה לנסות להבין את המגמות שם. זה לא עוזר לנו להבין את עצמנו טוב יותר. זה אפילו עוזר לנו להמשיך לחיות בהכחשה ולחשוב שמצבנו דומה למצבם ונובע מאותן סיבות. אזכיר שוב: אינני מדבר רק על עתידנות, אני מדבר על תופעה רחבה יותר בתרבות המקומית (פנטזיה היא גם חלק מהעניין). דרך אגב, בלי קשר למה שכתבתי למעלה, האם פול אוסטר נחשב בעיניך כסופר שקיבל תשומת לב מהממסד הספרותי? (עוד כמה: ג'ורג' אורוול, פרנק הרברט, אסימוב, טולקין ועוד רשימת קניות ארוכה). הסופרים הטובים, מהעשר השנים האחרונות, פשוט יהיו צריכים להמתין בסבלנות עד שמישהו מהם יקבל את תשומת הלב של הממסד (אולי הם אפילו יספיקו למות מוות טבעי לפני שזה יקרה). גלגלי השיניים של מגדלי השן עובדים לאט ואין חדש תחת השמש בעניין זה. _______ 1כמו שאמרתי: "הקביעה היא באופן מאוד גס כמובן. ברור שיש המון דוגמאות לספרות מקומית מאוד מענינת, שגם אני נהנה ממנה מאוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Anumation זו כמובן דרך חדשה, מקורית ואידיוטית לחלוטין מצידי לכתוב Animation. אני מניח שיש עוד כמה שגיאות כתיב, אבל נו שוין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כל כולה "ראליזם " ואין בה זרם של פנטזיה אינן נכונות . הסדרות הפופולאריות ביותר לילדים בארץ הזאת אלו שהתמשכו לאורך עשרות שנים ולאורך עשרות ומאות של כותרים הן כולן סדרות פנטזיה ,\סזרת דני דין הרואה ואינו נראה ,סדרות קופיקו וצ'יפופו ( או שקופים מדברים הם בעיניך ראליזם ?) סדרת חסמבה ( שבחלק מספריה יש אלמנטים חזקים של מד"ב) . נכון שסדרות אלה ואחרות כמוהן זכו תמיד להתעלמות ביקורתית במקרה הטוב וקיטונות של רותחין במקרה הרע ,אבל הם נשארו בתודעה הקולקטיבית והרבה יותר מהספרים הריאליסטיים של ס.יזהר ,ש. עגנון ושות' כפי שתגלה אם תשאל כל אדם שהוא מעל לגיל 30. כך שהטענה שלך שאין פנטזיה בספרות הישראלית היא לא רק שגויה היא מגוחכת . נמשיך : הסופר הבולט ביותר שקם בישראל בשנות ה-90 מבחינת החשיפה התקשורתית ,והביקורתית ולקהל הרחב היה אתגר קרת .אלמנט מרכזי ביצירתו של הנ"ל ( שהוא במקורו חובב מד"ב וקומיקס) הוא השימוש באלמנטים של פנטזיה בסיגנון קורט וונגוט והרלן אליסון כמרכיב מרכזי בחלק מסיפוריו. הוא הסופר הצעיר ביותר הנלמד היום בבתי הספר . קרת כידוע הוא כיום הסופר בעל המספר החקיינים הגדול ביותר והוצאות הספרים מוצפות בכתבי יד של חקיניו . הוא גם הסופר שזכה למספר הגדול ביותר לעיבודים בסרטים קצרים ובסיפורי קומיקס .וזה מעיד על חדירה מאסיבית לתודעה הציבורית של רעיונות הסיפות הפנטסטית אורלי קסטל בלום הסופרת הבולטת האחרת של שנות ה-90 משתמשת בפנטזיה כאלמנט מרכזי ביצירותיה. היא זוכה להרבה פחות מחקים זה נכון . כך שהטענות שלך אין להם קשר למציאות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כך שהטענות שלך אין להם קשר למציאות." אין להן קשר למציאות, לדעתך. לא אני ולא אתה, בעליה של המציאות. יש הבדל בין ספרות פופולארית לילדים, בעלת מוטיבים מעולם הפנטזיה, לבין ספרות פנטזיה פרופר. זאת בדיוק הבעיה בתרבות הישראלית, בנושאים רבים (ממשחקי מחשב ועד לספרות מד"ב ופנטזיה) - ההתיחסות אליהם היא התיחסות של "זה עיסוק לילדים". כשאני מדבר על ספרות פנטזיה, אני אכן לא מדבר על המעשיות הילדותיות של קופיקו וצ'יפופו וכדוגמתם (כבודם במקומו מונח, כמובן). אותו ישראלי בן 30, יקרא ספרות זאת באופן נוסטלגי ולא כאדם בוגר הניגש לספרות למבוגרים. אני יודע שזהו בדיוק תחום עניינך ועיסוקך וכנראה שהצלחתי קצת להרגיז (על כך אני מתנצל), אבל האם השורה הזאת :"כך שהטענה שלך שאין פנטזיה בספרות הישראלית היא לא רק שגויה היא מגוחכת." באמת נחוצה על מנת להעביר את דעתך? טוב שלא הוספת שהטענה שלי היא גם חתרנית ומסוכנת... אחד הסופרים המקומיים, החביבים עליי ביותר, הוא אתגר קרת. תרומתו לתרבות המקומית, בהרחבת תחומי העיסוק שלה, היא מבורכת וחשובה. זאת הסיבה לכך שהוא נחשב לעוף מוזר, כאשר הוא פרץ לתודעה. כן ירבו כמותו וכן תרבה עשיתו. על אף האמור, לא הייתי ממהר לסווגו כסופר מד"ב ופנטזיה מקורי למרות שאומנות הסיפור הקצר המצוינת שלו, שואבת מהזרם הנ"ל הקיים *בחו"ל* (האם הוא שואב תכנים בעיקר ממד"ב/פנטזיה ישראלי או ממד"ב/פנטזיה "לא משלנו"? מדוע?). כמו שאמרתי, דוגמאות ספוראדיות אפשר למצוא ואפילו לא מעט (הרי אנו מדברים על דיג מתוך *ים* ספרותי של 50 שנה). אפשר אפילו להביא דוגמאות נוספות של יצירה ישראלית, אשר יכולה ליפול תחת הגדרת מד"ב (ומי כמוך יודע1), אבל גם הרבה טיפות בים זה עדיין לא זרם. כולי תקווה שבנושא זה המגמה היא אכן תהליך של שינוי ושיום אחד הטפטוף יהפוך באמת לזרם. בשביל קיומו של זרם ספרותי צריך מספר דברים: יותר מסופרים אחדים, ציבור קוראים שמוכן לקלוט ואימפקט תרבותי על תחומי עשיה אחרים. מדוע לדעתך, העיתון היחידי שעסק במד"ב ופנטזיה בישראל, התקשה כל כך לשמור על קיומו ומת לאחר תקופת גסיסה עם המון בעיות? אפילו בתקופות היותר טובות שלו, ציבור הקוראים היה מצומצם להחריד (רוב ציבור הקוראים היה עסוק בלקרוא עמוס עוז, כנראה, באותם ימים), מדוע? ____________________ 1קראתי חומר מהאתר שלך. מרתק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרות הישראלית ואני הראיתי לך שיש והיא אף דומיננטית בתחומי ספרות הילדים והספרות הלא תקנית . אתה אומר שלא אליהם התכוונת אלא לספרות המבוגרים התקנית ,כלומר טענתך הייתה לאמיתו של דבר ש"אין פנטזיה בספרות המבוגרים התקנית " בישראל . יפה אנחנו צעד אחד קדימה מהטענה הגורפת כל שאותה היצגת במקור ש"אין בכלל פנטזיה בספרות הישראלית ".הבדל אולי קטן בעיניך אבל משמעותי מאוד. לידיעתך ,יש הרבה יותר קוראים לכל ספרי הקופיקו והצ'יפופו האלה מאשר לעמוס עוז ושות' .אבל את אלה הרי אתה לא מגדיר כ"רלבנטיים" לעניינך. ובכן נכון ואני לא הכחשתי זאת ,שהפנטזיה בתחום הספרות התקנית הייתה מועטה עד שנות ה-90. אבל הודות לפריצתו של אתגר קרת היא נהפכה ליותר מרכזית . לידיעתך: אתגר קרת שוב אינו עוף מוזר מזה שנים אלא יצר זרם שלם של כותבים שאתה יכול למצוא אלפי (!) סיפורים שלהם באינטרנט באתרים כמו "במה חדשה" ,שלא לדבר על עשרות ואולי אף מאות של קבצי סיפורים קצרים שנכתבו בהשראתו ובהשפעתו. אבל בסדר כנראה שגם את את אלפי הסיפורים הקצרים האלה אתה מסרב להגדיר כפנטזיות אם כי בחלק גדול מאוד מהם תמיד יש אלמנטים ברורים של פנטזיה. ואתגר קרת מושפע גם מפנטזיות מחו"ל וגם מפנטזיות מקוריות דוגמה אחת :גדי דין נגד השב"כ " שהוא המשך של ספרי דנידיןעם אזכורים לקופיקו ותוכידס.ויש דוגמאות נוספות כאלה מכתביו . ואולי כדאי להזכיר גם את הסופר הצעיר הבולט האחר היום אלכס אפשטיין האםגם הוא לא סופר פנטזיה לדעתך ?אז אם הוא לא סופר פנטזיה אז מה זה כן סופר פנטזיה ? למען האמת אני כבר לא מצליח להבין את הטיעונים שלך. לגבי פנטזיה 200 זה לא היה המגזין היחיד בעברית למד"ב אבל זה היה הבולט ,הוא גווע בסופו של דבר בגלל תנאים כלכליים גרועים ולא רק בגלל מחסור בקוראים. ולגבי היום : היום המד"ב הוא ז'אנר ספרותי דומיננטי באינטרנט בעברית וקבוצת חובבי המד"ב היא הפעילה ביותר הן באינטרנט העברי והן בעולם הספרות הישראלי בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתיבה באינטרנט אינה ראייה לדבר ולחצי דבר. עד שהדברים לא מתפרסמים כספר וזוכים לאהדת הקוראים, דבריו של אביב עדיין מוצדקים. קופיקו וצ'יפופו אינם פנטזיה, אלא פשוט ספרי ילדים. בספרי ילדים, מה לעשות, חיות מדברות זה דבר נפוץ. זה יהיה כמו שאני אגיד שהקומיקס גארפילד הוא פנטזיה בגלל שהחתול מדבר. סיפוריו של קרת, וביחוד זה שאתה ציינת, אינם פנטזיה, אלא נוסטלגיה, בעיקר, ואולי קצת סאטירה. ההרגשה שלי היא שאתה מנסה לדחוף מאפיינים שלא קיימים שם לתוך יצירות שאתה מחבב, כדי לקדם את הטיעון שלך, ולא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברבים מאוד מהסיפורים של קרת מופיעים אלמנטים ברורים של פנטזיה לפי כל הגדרה שהיא. למשל הסיפור בספר החדש שלו על האישה שמשתנה כל לילה לגבר מבורגר ושמנמן . האם זה לא פנטסיה ? או כל הסיפורים שלו על הגיהנום או הקוסמים וכו' ואפשר למנות עשרות כאלה והם מוגדרים גם בידי החוקרים כסיפורי פנטסיה. ולגבי דנידין וקופיקו וצ'יפופו אלה הם ספרי פנטסיה לילדים לפי ההגדרה שפנטסיה עוסקת באלמנטים בלתי אפשריים שנכנסים לחיי היום . וכאן האלמנט הבלתי אפשרי הוא של קופים מדברים ואינטליגנטיים שפועלים כבני אדם ושל ילד רואה ואינו נראה שנלחם בכוחות הרשע. הסופרים בשנים האחרונות מוסיפם להם אלמנטים חזקים יותר של מד"ב כאשר מתברר שדקופיקו וצ'יפופו הם בכלל חיזרים מכוכב הקופים ודנידין נלחם בחייזרים וכו' . טענתי בעינה עומדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגדרה שלך כמעט כל ספרות הילדים היא פנטזיה, ולכן ההגדרה שלך לא טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם פינוקי הוא פנטזיה? גארפילד? סנופי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיפור על בול עץ שקם לתחיה עם פיות ,או שאולי תגדיר את זה כסיפור ראליסטי כמו "הלב" ? ולא לא כל ספר ילדים זה פנטזיה עבל אלה שעוסקים באירועים שאינם יכולים לקראת במציאות כפי שאנו מכירים אותה הם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בשביל זה המציאו את הקטגוריה ''אגדה'' או ''סיפור פולקלור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך המבדיל בין פינוקי לפינוקיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שבובת עץ שמתעוררת לחחים זה פנטזיה וכלב שעוזר לאמא שלו לנקות את הבית זה ראליזם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכון שפינוקי זה פינוקי ופינוקיו זה פינוקיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל, כלב מעץ שמתעורר לחיים ועוזר לאמא שלו לנקות את הבית זה כבר יותר מידי בשבילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינוקי, אלי, פינוקי, לא פינוקיו. סיפור על כלב, אם אני לא טועה. תשאל את איילת, היא נורא התרגזה כששמעה שלא קראתי אותו מעודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ העלמה עפרונית, נדהמת לפעמים מהחסכים התרבותיים שיש לאנשים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפינוקי פשוט נכתב קצת מאוחר מדי בשביל דובי (וגם בשבילי), או שבעצם העניין הוא בשנה שהוא הגיע לארץ (הוא מתורגם, לא?). אני מניח שאת "עליקמא" את בטח לא מכירה, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. (דובי, עם חסכים תרבותיים וגאה בזה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר לא קראתי את פינוקי אבל אני יודע מה זה . את פינוקי אני לא מגדיר כפנטזיה , אבל את קופיקו וצ'יפופו כן וגם את סיפורי הדב פדי. מה תעשו לי תירו בי? אלה הם סיפורים שמיועדים לקבוצת גיל גבוהה יותר מאלה דשל פינוקי ושות' והרעיונות הם קצת מתוחכמים ופנטסטיים יותר. סנופי זה פנטזיה בסיפורים שבהם הוא מדמיין שהוא נאבק בברון האדום במלחמת העולם הראשונה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
?! (לגבי השורה האחרונה, זאת אומרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נירה בך, אבל נתייחס אליך בהתאם. אם כבר דובים, מה שעתך על הפנטזיה המפורסמת פו הדב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר חובה לגזען המתחיל! :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ראשית, הוא כושון. שנית, שחרחרון, ושלישית - הוא יודע לרכב על פילון!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה אתם מדברים, אבל יש לי הרגשה שזה דבר טוב שלא קראתי את הספר הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אצלי יצא ש"לקוחות שקנו את הספר הזה רכשו גם מהפריטים הבאים: מטרזן ועד זבנג - אלי אשד" (וגם "איה פלוטו" שאבד לי לעד למשחקי humiliation) :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לא מזמן לראות מהדורה חדשה של הספר הזה, וגיליתי שהכניסו שם בעמוד הראשון איזה דיסקליימר כזה, שאומר משהו כמו: בזמן שספר זה נכתב, המילה "כושון" לא הייתה מילת גנאי בעלת קונטציות גזעניות. משהו כזה. חוץ מזה, אני מתפלא על אלי אשד שלמרות שכבר חלפו כמעט יומיים מאז איזכר (בדרך אגב) תום שגב1 את ספרו, "מטרזן ועד זבנג וגמרנו", במוסף "ספרים"2, הוא עדיין לא טרח לעדכן על כך את קוראי ה"אייל". 1אגב, אני זוכר שפעם קראתי באיזה מאמר ישן כאן, שתום שגב כתב משהו על האייל, בעקבות איזה מאמר של דובי ("הצביעו היטלר"?). יש איפשהו איזה עותק זמין של מה שכתב שגב על האייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר המדובר הוא אכן ''הצביעו היטלר''. לאותו מאמר של שגב היתה, לדעתי, השפעה רבה על עיצוב דמותו של האייל, בשל אופי האוכלוסיה שהופנתה לאתר בעקבותיו. פנה אלי בדואל אם אתה מעוניין בעותק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב? לא זכורים לי הרבה מצטרפים חדשים בעקבות המאמר (שלא כלל אפילו קישור, אם אני זוכר נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא הופיע קישור, אבל כל מי שטרח קלות יכל למצוא את האתר; ולהערכתי, רבים מצאו. זו היתה ההתייחסות הראשונה לאייל שלא כאל "עוד מגזין רשת". קשה לקבוע מה היתה השפעת המאמר על היקף התנועה באתר, שהיה אז בן חודשיים בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכור לי שהקליימקס של הספר היא הנפילה מגב הפיל אל חיק הקקטוס. בתור ילד (לפני שלמדתי שהוא אונדרמענטש חסר רגשות* ), נורא ריחמתי עליו. ספר חובה לגזען המתחיל, כבר אמרתי? * סרקאזם, לפני שקנאי האתר רוגמים אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מה לעשות, זה הציטוט שאני זוכר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שלמדנו ב''עליקמא'' לדפוק את השחורים, בא ה''עליקמא סוטרא'' ומדגים איך לדפוק גם את ההודיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד המערכונים של דודו דותן הוא מזכיר את ספר הבישול ''כמה סוכרא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אף פעם לא שובר שמירה? הפסקת שק"ם? משהו? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינוקי תורגם בשנת 83' (לפחות הפינוקי שיש לי). ספר חמוד. פינוקיו דווקא לא כל-כך. מה זה "עליקמא"? טוב, לא חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק חסך תרבותי. לא קראתי ספרי ילדים מעודי. לא כל אקט תרבותי שלא חוויתי הופך מיד לחסך. אפשר לחיות טוב מאוד גם אם לא קראת מעולם ספרי ילדים. זה לא הופך אותך לנכה רגשית, חסר יכולת יצירתית וכו'. זה הופך אותך לאחד שלא קרא ספרי ילדות. זהו. עדיין, ברוב התרבויות בעשר אלף השנים האחרונות, כמעט כולם לא קראו ספרי ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב התרבויות בעשר אלף השנים האחרונות כמעט כולם גם לא ידעו קרוא וכתוב. וכן, זה חסך. ברוב התרבויות בעשר אלף השנים האחרונות כמעט כולם גם לא צחצחו שיניים (ומתו מעששת בגיל צעיר), לא השתמשו באמצעי מניעה, לא איפשרו לנשים להצביע, ללמוד או להחליט למי הן נישאות - אני יכולה להמשיך עוד הרבה. או בקיצור, מאיפה הבאת את המשפט הזה? תודה לאל שהחיים שלנו הפוכים לחלוטין מאלו של "רוב התרבויות בעשר אלף השנים האחרונות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי ההגיון הזה את נמצאת במצב של אינספור חסכים. אותם חסכים שבעתיד לא יהיו כיוון שאז יומצאו אותם דברים שיגדירו את העבר כמציאות בעלת חסך. עם כל כך הרבה חסכים איך את מצליחה לקום מהמיטה כל בוקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדיוק בגלל זה ההשוואה שלך מוטעית (אתה הכנסת את עשרת אלפי השנה האחרונות לדיון הזה, לא אני; גם לדעתי זה חסר כל הגיון). אם אתה מסכים איתי שלהסתכל 10,000 שנה אחורה זה לא לעניין, אנא הסבר מדוע התבססת על זה כשטענת שלגדול בלי ספרים זה לא חסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באלפי השנים האחרונות, אגדות עם מילאו את התפקיד שספרי ילדים ממלאים היום, ובהצלחה לא מבוטלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזיבתה של מפלגת העבודה את הממשלה (שזה בבחינת ''בול עץ מגלה שהוא חי פתאום'') היא בהחלט הוכחה שסיפור פינוקיו הוא ריאליסטי לחלוטין. מצד שני, הייתי שמח, וגם הקריקטוריסטים והחקיינים למיניהם היו שמחים, אם לכל פוליטיקאי שמשקר, היה מתארך האף. אני חושב שגם המנתחים הפלסטיים לא היו מתנגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לדברי הלעז שבישראל אין תרבות של מד"ב ואין קהיליה של מד"ב וכו' וכו'. האמת היא שבשנים האחרונות יש ניצנים חזקים מאוד של תרבות כזאת. הטענות האלה מקבילות ליבבות שאנו שומעים כל הזמן מכל מיני מבקרים וחוקרים מכובדים של ספרות על כך שאין יותר קבוצות ספרותיות וזרמים ספרותיים וכו' וכו'.כאשר האמת היא שקבוצות כאלה צומחות מתחת לחוטמם ,באינטרנט והן פעילות יותר מאי פעם. כל המכובדים האלה פשוט אינם יודעים איפה לחפש . עוד על כך : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור גולש חדש אשמח לקבל הפניה לאתר המדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח זה: אבל אפשר גם את זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Thank you very much!
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |