בתשובה לדובי קננגיסר, 29/10/02 16:40
בקרוב אצלכם. 102918
ביסוס תשלומי ההעברה על מבחן הכנסה הוא מיסוי גבוה יותר של העשירים.
בקרוב אצלכם. 102933
ודאי. כל הקטנת הפרשים יכולה לנבוע מאחת משתי אפשרויות (או שילוב שלהן):
1. הוספת לאגף שבו הכמות קטנה יותר.
2. הפחתה מהאגף שבו הכמות גדולה יותר.
במערכת סגורה, חייב כמובן להתבצע השילוב של שתי השיטות: הפחתה מהערמה הגדולה, והעברת *כל* ו*רק* הכמות המופחתת לערמה הקטנה.
במערכות פתוחות אפשר להוסיף מבחוץ לערמה הקטנה, ואפשר לסלק החוצה חלק מהערמה הגדולה.
הבה נבדוק כעת את שלוש האפשרויות (העברת הון מהעשירים לעניים, תוספת הון מבחוץ אשר יופנה לעניים בלבד, הפחתת הונם של העשירים.):
אם אתה מאמין שמישהו מעשירי ישראל ושועיה יסכים להעברה של חלק מהונו לידי זרים, הרי זהו עוד נושא אמוני בו אנו חלוקים.
המקרה המעניין יותר הוא המקרה של "הגדלת העוגה". כיוון שהפתרון של דאוס אקס מכינה אשר יחלק שטרי כסף, או יפיל עלינו מן משמים, כנראה שאינו ישים יותר, נשארת השיטה של הגדלת הפיריון. נניח שכל פועל ישראלי יצליח להכפיל את תפוקתו, וימצאו שווקים הששים אלי תוצרת זו ומוכנים לשלם בעבורה מחיר נאה. האם אתה מכיר, ולו מעסיק אחד, אשר יהיה מוכן להעלות את שכרו של עובד כלשהו ב*מלוא* התמורה המתקבלת מהגדלת תפוקתו?
בקרוב אצלכם. 102994
דובי כתב שאפשר להקטין את אי-השוויון בלי למסות את העשירים, וזאת על-ידי ביטול קצבאות ילדים לעשירים. אני רק הערתי שזה כן מיסוי, בלי שהספקתי להביע את דעתי בעניין.

אני לא מקבל את הנחת המוצא שלך שאם התפוקה הכוללת גדלה אז אי-השוויון גדל בהכרח יחד איתה.
האם כלכלה נחשבת מערכת סגורה? 102999
נדמה לי שכל הקטע של קפיטליזם הוא יצירת הון. לא?
האם כלכלה נחשבת מערכת סגורה? 103021
יצירת הון איפה? בקרב כלל החברה או בקרב חלק ממנה?
המטרה המוצהרת של הון היא הגדלתו 103022
החלוקה של ההון הצבור והנוסף היא עניין שאפשר לדוש בו עד אינסוף. אבל הקטע הוא שהון אמור ליצור עוד הון.
המטרה המוצהרת של הון היא הגדלתו 103045
שהון אמור ליצור עוד הון לבעלי ההון.
ואז, כמובן, מגיעים לשאלת הבעלות 103090
והחלוקה.
ואז, כמובן, מגיעים לשאלת הבעלות 103093
התשובה לשאלות אלו ידועה: הבעלות על ההון נתונה בידי העשירים (המכונים, כמה מפתיע, "בעלי ההון").
גם החלוקה די פשוטה: לעשירים - הרבה, לעניים - מעט.
זו לא שאלה כ''כ טריוויואלית 103154
דובר כאן קודם במערכות פתוחות וסגורות, אלא שבמציאות הגלובלית של היום הדברים הם די מסובכים.
ארגנטינה של לפני המשבר גלגלה סכומים נמוכים יותר מאשר חברת IBM העולמית, למשל. מה הדין לגבי מקרים שכאלו, בהם לגופים עסקיים יש כח ממשי חזק יותר מכוחן של מדינות ריבוניות?
ולכן השאלה - ההון יוצר הון, אבל למי, ועל חשבון מי?
הזכרנו קודם את תאגיד הבננות "צ'יקיטה בננה", ששואב את הונו ממטעי הבננות בארצות הקריביות ואקוודור. לשם שמירה על האינטרסים שלו הוא יזם מהפיכה צבאית (והמציא את המושג הנפלא "רפובליקת בננות", ושילח צבא לטבוח בפועלי קטיף אינדיאנים שהוחזקו כעבדים, לאחר שאלה החליטו לשבות.
אז איך מתחלקת עוגת הבננות הזו?
בקרוב אצלכם. 103098
לא נכון. הגדלת המיסוי משמעותה הגדלה בהכנסות (ומכאן גם - בהוצאות) הממשלה. תשלומי העברה על פי מבחן הכנסה משמעותם צמצום הוצאות הממשלה. מכיוון שהממשלה לא באמת מתכננת לצמצם את הוצאותיה, המשמעות היא פשוט שעם אותה הכנסה ממשלתית בדיוק, ניתן לתת יותר שירותים או תשלומי העברה לשכבות הנמוכות יותר.
הגדלת המיסוי תהווה תמריץ שלילי לעבודה בשכבות העליונות. שלילת תשלומי ההעברה מבעלי הכנסה גבוהה לא תהווה תמריץ שלילי, ואולי אף תהווה תמריץ חיובי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים