|
||||
|
||||
אי דיוק בתאריך,לא 1921. ויצמן נפגש עם פייסל בקיץ 1918 בעקבה. ב-3 לינואר 1919 פורסם ההסכם ביניהם. מתוך המבוא להסכם:"ביודעם על קרבת הגזע והקשרים העתיקים השוררים בין הערבים לבין העם היהודי..." לפיליפ נואל בייקר (חבר המשלחת הבריטית לוועידת השלום) אמר פייסל: "ודאי שאנו רוצים שהיהודים יבואו לפלשתינה.הם יביאו הון עתק מארצות ברית...הם יביאו את טובי המדענים בעולם...אנו נשאל מהם מומחים,ארצות המדבר הערביות יפרחו בזכותם." אלא שליד חתימתו הוסיף פייסל בכתב ידו הערה בערבית: "בתנאי שהערבים יזכו בעצמאותם,שאם לא כן לא אראה עצמי קשור אף למילה אחת של ההסכם הזה". פייסל היה מוכן לוותר על פלשתינה תמורת מלכות סוריה, אך למד להבין שגם את סוריה לא יקבל, שכן בריטניה לא היתה מוכנה להסתכסך עם צרפת למענו. הצי הצרפתי עגן מול ביירות(הנוצרים מרונים בלבנון העדיפו כמובן חסות צרפתית)וצרפת חשקה בסוריה. ויצמן אגב גילה הבנה הן לתנאי של פייסל, והן להתנערותו לבסוף מההסכם: "נעשו שינויים גדולים מאוד (ביחס להבטחות שקיבל פייסל) ותוצאותיהם חלו על ראשי הציונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |