 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר מציג ראית מצב מוגבלת מדי. הגדרת המטרות של מדינת ישראל אינה ממוקדת נכון. האיום הפלשתיני מתבטא בשלב זה בתחום הבטחוני, אולם לטווח ארוך האיום הקיומי כלפי ישראל הוא דמוגרפי. רגיעה בתחום הבטחוני לא תביא לנו שום פתרון אמיתי לטווח ארוך. היריבות והקונפליקט בין היהודים לערבים הפלשתינים מועד להתפרץ בכל עת ולכן האינטרס הקיומי של ישראל צריך להתמקד בענין אחד מרכזי - יצירת מאזן דמוגרפי שלא יהווה בשום עת סיכון למדינת היהודים. בה בעת יש לנקוט כמובן בכל הצעדים המתבקשים להקטנת האיום והחיכוך הבטחוני בין הצדדים. ההחלטות המתבקשות כמדיניות ארוכת טווח הן שינוי מוחלט של אוריינטצית ההתפתחות העתידית של האוכלוסיה הערבית בארץ ישראל. עד למלחמת ששת הימים היתה האוריינטציה הזו מופנית מזרחה. בגדה לא היו מפעלים ומקורות תעסוקה וגם לא היו מוסדות חינוך גבוה וכל מי שרצה להתפתח מבחינה השכלתית וכלכלית עזב את הגדה ושם פעמיו מזרחה. חוכמתו של חוסיין המלך ביצירת תנאי המסגרת למציאות זו מוכיחה מבחינה היסטורית את הכשל והכסילות של מקבלי ההחלטות הישראליים. במצעד עליצות של איוולת נוראית מלווה במקצבי תופים ומצילתיים גרמנו במו ידינו לשינוי האוריינטציה הזו על ידי פתיחת שערי ישראל לרווחה לקליטת פועלים ערביים שקיבלו אצלנו משכורות עתק בהשוואה לכל חלופה של השתכרות בארצות ערב. רמת החיים שלהם עלתה בהתמדה וקם דור חדש של פלשתינים שלא מבין כלל שהטרשים של גבעות הגדה המערבית יכולים להאכיל אותם מרורים בלבד. פתיחת 7 אוניברסיטאות בגדה היא משגה בקנה מידה היסטורי מבחינת ישראל. ישראל צריכה לנהל אימות בטחוני מבוקר ולהצר בהתמדה את רגלי הפלשתינים עד למצב שבו הראות שלהם מערבה תיחסם כליל והתנאים הגיאוגרפיים והטופוגרפיים יחזירו אותם למציאות היחידה שתנאי השטח מכתיבים : יחס נכון בין יכולות פרנסה ואוכלוסיה. עד שלא תשיג ישראל את היחס הטבעי הזה יאיים עליה בהתמדה השכן הפלסטיני. במקום מזרח תיכון חדש אנחנו צריכים ללכת בעקבות שחרש עבורנו איש המזרח ברמח אבריו , המלך חוסיין. ניתוק מוחלט כלכלי , חברתי,תחבורתי ותיירותי בין ישראל לפלסטין. עתידה ובטחונה של ישראל תלויים בקצב שינוי האוריינטציה הפלסטינית ממערב למזרח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בכותרת שלך, גם כלפי עצמך. מה רע במדינה דמוקרטית לא-לאומית? מה מפריע לך במדינה עם רוב ערבי, כל עוד היא דמוקרטית, כל עוד זכויותיך אינן מופרות? מה הרצון העז שלך במדינה שהיא יהודית דווקא? ולמה אתה מתכוון, כשאתה אומר "מדינה יהודית?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בכלל צריך מדינה? בוא נחייה כולנו ביחד, בשלום ובאחווה כאזרחי העולם. וכולם ביחד: Imagine all the people
living for today yah |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא ענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחש מה - יש אנשים שלא מתאימים לדמוקרטיה. אם בגלל תרבותם, ואם בגלל הם עצמם. כשיש לך אחד או שניים או אחוז קטן מהאוכלוסיה שהם כאלה, אז אתה יכול לשים אותם בכלא. כשיש כמות ניכרת של כאלה, אתה בבעיה. כשיש כמות ניכרת של כאלה מחוץ לתוואי מוגדר שבו אתה והדמוקרטיים כמוך יכולים להחזיק ריבונות ומערכת חוקים משלכם, אתה בפחות בעיה - אתה יכול לארגן צבא מיומן שיאפשר לך ולחבריך הדמוקרטיים לשמור על החיים הדמוקרטיים בפנים מן הגורמים העויינים בחוץ. לתוואי זה ולריבונות זו קוראים מדינה. כל עוד לא תהיה תשתית תרבותית דמוקרטית בחלק גדול מספיק מאוכלוסית העולם, לא תתכן דמוקרטיה כלל-עולמית, ולצערנו נאלץ להמשיך ולהחזיק במדינות הלאום הישנות וה"טובות." לעומת זאת, מרגע שיש לך כמה וכמה מדינות דמוקרטיות, ונפטרת מן הפן האלים של הסכסוכים האתניים בין המדינות הנ"ל, ניתן לפעול לאיחודן תחת סמכות אחת, כמו שנעשה באירופה כיום. כולי תקווה שתהליך זה ימשך עד שלבסוף תהיה דמוקרטיה עולמית אחת, ויגור זאב עם כבש (ויאכל אותו, כי הוא בכל זאת זאב). עתה לשאר שאלותי. איך אתה, לצורך העניין, מגדיר את המדינה היהודית שאמורה להיות האידיאל אליו מדינת ישראל שואפת? (אני עדיין מחפש תשובה מן הבחור המקורי.) מספיק טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין את הביקורת שלך על ראיית התמונה. התמונה שאתה רואה נראית לי זהה. "האיום הפלשתיני מתבטא בשלב זה בתחום הבטחוני.." "ישראל צריכה לנהל עימות בטחוני מבוקר ולהצר בהתמדה את רגלי הפלשתינים.." ניסחת את זה טוב ממני! המאמר אינו דן בנושא הדמוגרפי. אני אגב, נוטה להסכים איתך בקשר לדרך הפעולה שאתה מציע בעניין זה. בשביל לחיות במדינה יהודית, יש צורך קודם כל לחיות. ולכן אין סתירה בין המטרות הבטחוניות של ישראל (כפי שהם מוצגות במאמר) לבין המטרות הדמוגרפיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שעל ישראל ליישם מדיניות זו - ''יחס נכון בין יכולות פרנסה ואוכלוסייה'' קודם כל על מדינת ישראל עצמה, בלא אפליה כלשהי על רקע גזעי ודתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והייתי מרחיב: בעבר (ובהווה), נטען שהמפתח לכל הבעיות נמצא בסוגיה הבטחונית. הרי אם נגיע למנוחה ולנחלה, יזרמו המשקיעים מחו"ל וגם לא נצטרך להשקיע כ"כ הרבה כסף בצבא, ואז נוכל להשקיע בפיתוח, בחינוך, באיכות סביבה והכל יהיה ורוד וירוק. לכן השיח הפוליטי תמיד היה התנגשות בין תומכי השלום לתומכי הבטחון, ומשופע בפלאפלים וחרבות. וע"מ לרכז את כל המאמץ בהשגת השלום/הבטחון, ניסו להשיג מדדים כלכליים מסויימים. כך המשיכה האפליה, הקיפוח, חוסר הצדק ועוד מכות חברתיות. ואולי זו טעות? אולי המפתח לשלום ולבטחון נמצא דווקא בחיזוק החברה האזרחית שלנו (ושל הפלסטינים)? אולי אם נשאר בג'נין לא רק כדי לחסל עוד מחבל ועוד מחבל ועוד מחבל אלא גם כדי לבנות תשתיות כדי שהביוב לא יזרום ברחובות, כדי לבנות מערכת של ביטוח בריאות וחינוך שוויוני, אולי נצליח לנטרל מחבלים פוטנציאלים? בטוח שנוכל להוריד מעצמנו הרבה מאוד לחץ בינלאומי. אם נשאר שם גם הרבה מאוד זמן, נוכל לדאוג שדור המדבר הזה יפנה את מקומו לדור שלא גדל על ברכי הסתה ושנאה, אלא לערכים פציפיסטים יותר. אבל כפי שציינת, עמית - לא השכלנו לעשות את זה גם פה בבית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |