|
צר לי על אלה שחושבים שנצחונות גדולים או קטנים מקדמים אותנו בתהליך שאינו דיפלומטי... אין גדול מעראפת בהפסדים גדולים ובודאי בקטנים... כבר בביירות על גב הספינה שהובילה אותו הרחק משם, כשנדמה היה שהנה הוא מובס, נשקו ונשק חייליו הופקע וכו', עוד מעט קט וייטבחו נשים וילדים בסברא ובשתילה... אמר עראפת שהדך לירושלים עוברת בביירות ולא בנצחון בביירות אלא בהפסד על ביירות. עראפת יודע שכל הפסד שלו ושל עמו, כל בכי תינוק, כל יללת אישה על הריסות ביתה, כל חור בחומה המקיפה את המוקטעה מקדמת את העניין הפלשתיני...מגבירה את תחושת האין-ברירה שמובילה לקיצוניות ולמעשי התאבדות, מעמיקה את התהום בינינו לבינם... זורה ייאוש מחד ורגשות חמלה והזדהות מאידך... אני מרחיק ואומר שגם שרון יודע זאת, ומאחר שהוא דוגל בשיטה של ככל שהסתבך הסכסוך הוא ייתרחק מפתרון הוא מקווה לסכסך בנפשותינו... דהיינו לנסות לשכנע אותנו בנצחונות קטנים כשלמעשה הוא יודע שהוא מרחיק את הסכסוך עוד ועד לתוך שדה מוקשים בו גם האמיצים שבדפלומטים לא ייעזו להיכנס...
|
|