בתשובה לטל כהן, 26/10/02 20:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי, הדרור! אני משתייכת לחוג אוהבי הספר הזה בארץ, למרות שיש לו גם הרבה מתעבים. גם קניתי את ההמשך שלו, שיצא באנגלית, ומשום מה עצרתי באמצע. אכן, רעיון מעניין. בספר, הגיבורה שנמכרה ל"עבדות אינטלקטואלית" שימשה קודם לכן כזונה לכל דבר, והצורה המיוחדת הזו של עבדות שחררה אותה משם. להיות משועבד לסרסור של לימודים, לפחות לפי הספר, זה מצב שיש בו מן הגאווה (כי בחרו בך בגלל כישרונותיך) ומן ההשפלה (כי אין לך אפשרות להחליט מה תעשה, עבור מי תעבוד, וגם לא אפשרות להתקדם). אאל"ט יש לה גם סימן פיזי או חפץ שהיא נושאת על גופה, שמסמן אותה כשייכת למעמד זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיכת טכניון על תג-היחידה, אולי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) כמעט. צמיד מיוחד על היד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ואחרי זמן פשוט חטפתי גועל מ''הדרור'', משום מה. הפורנוגרפיה והאלימות שבסיפור עשו לי רע, ומכרתי אותו חזרה לחנות. מוזר, כי בהתחלה מאוד אהבתי אותו והייתי נכונה להתעמק ברעיונות הנוצריים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ספר שקראתי עד הסוף והצטערתי מאוד על כך הוא "ויקטוריה" של סמי מיכאל. מצטרף ל"דרור" ול תגובה 91411 . והאחרון (בינתיים) ברשימת "חבל שקראתי" הוא "אשר אהבתי" של סירי הוסטוודט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |