|
(דיאנה): קולמביה היא כמו ילדה שנאנסה והוכתה ע"י הוריה, קרובי משפחתה, וכל מי שהיה אמור לשמש לה לדוגמה. כעת, כשהיא כבר ילדה גדולה, היא מיישמת לבד את מה שלימדו אותה החיים. לכן הפתרון של קולומביה צריך לבוא מבפנים, ולא מבחוץ. היא צריכה ללמוד איך לבנות לעצמה זהות משלה, שתהיה מבוססת על הדברים הטובים שיש בה, ולדעת איך לעזוב את המורשת האכזרית שהורישו לה הוריה. בשביל זה הקולומביאנים צריכים להכיר באחיהם שחיים איתם באותו השטח ותחת אותה הריבונות, ולדעת למצוא ולטפח את הדברים המשותפים לכולם, בין אם מדובר בערכים אוניברסלים ובין אם מדובר בערכים הקולומביאנים. הקולומביאנים צריכים להתחיל לקיים דיאלוג בינם לבין עצמם, ואולי ככה הם יפסיקו לנסות ולהסתיר את רכיבי הזהות שלהם ויצליחו לבנות מפעלים לאומיים בליבו החלול של הקונצנזוס הלאומי, אותו חור שחור שאליו כולם מתנקזים. אולי ככה, לאט-לאט, ולא במהפיכה טראומטית נוספת, נבנה בטחון עצמי אמיתי שיאפשר לנו להתנתק מאותן אינפוזיות שמזרימות הרבה רעל לעורקינו, או שלפחות נפתח חסינות טבעית... אבל גם צריך לעזור לה לעזור לעצמה. העולם צריך לעזור לקולומביה לא באופן בוטה ומדכא, כמו כפיית חוקים או משטר חיצוני ישיר או עקיף, אלא ע"י מעורבות בתהליכי השלום ובשמירה על זכויות האדם. אני חושבת שלאירופה יש תפקיד חשוב בכך, בתור כח-נגדי למדיניות ארה"ב ובשל המודעות של האירופאים לנושאים של זכויות אדם. (נמרוד): אני דווקא לא חושב שהמעורבות של אירופה תעזור לקולומביה. האירופאים באמת מדברים יפה, אבל למעשה מתנהגים כמו ארה"ב (גם באירופה וגם בארה"ב יש חוקים שמכירים בצורכי שוחד של חברות מסחריות ע"מ לקיים עסקים מחוץ למדינה, למשל). בנק BBPV הספרדי הוציא סכומים עצומים מארגנטינה במשבר הנוכחי, וצרפת שולטת במשק המיים העולמי (בבוליויה, למשל, אני זוכר שמתו כ-20 איכרים לאחר שחברת המים הצרפתית הפרטית סגרה את הברז בגלל אי-תשלום חובות). ארה"ב היא אכן יצואנית הנשק מס' 1 בעולם, אך אחריה צועדות גרמניה וצרפת. הכנסת האירופאים הזירה רק תגרור עוד סוג של מלחמה קרה.
|
|