|
||||
|
||||
"לכתחילה כמובן, אין לממש דבר זה, אלא על התערבות, שיש בה משום עריצות, בזכות- הקנין וביחסי הייצור הבורגניים. אמצעים אלה יהיו, כמובן, שונים לפי הארצות השונות. אך בכל הארצות המתקדמות ביותר כמעט בלי יוצא מן הכלל אפשר להשתמש באמצעים הבאים: 1. הפקעת קרקעות ושימוש ברנטה הקרקעית לכיסוי הוצאות המדינה. 2. מס פרוגרסיבי גבוה. 3. ביטול זכות הירושה. 4. החרמת נכסיהם של כל המהגרים והמורדים. 5. ריכוז האשראי בידי המדינה על-ידי בנק לאומי בעל הון מדינה ומונופול מוחלט. 6. ריכוז עסקי התחבורה בידי המדינה. 7. ריבוי בתי-החרושת הלאומיים, מכשירי-הייצור, חרישת הקרקעות והשבחתן לפי תכנית משותפת. 8. חובת עבודה שווה לכל, הקמת גדודי עבודה, ביחוד בחקלאות. 9. איחוד החקלאות והתעשיה, שאיפה לביטול מודרג של ההבדל בין עיר וכפר. 10. חינוך ציבורי חינם לכל הילדים. ביטול עבודת הילדים בחרושת כפי שהיא עכשיו. איחוד החינוך עם הייצור החומרי וכו' וכו'. כאשר ייעלמו, בהמשך ההתפתחות, הבדלי המעמדות וכל הייצור יהיה מרוכז בידי יחידים מאוגדים, יאבד השלטון הציבורי והרשמי את אופיו הפוליטי." - קארל מרכס (מצטער מראש על טעויות הקלדה אם ישנן) ועכשיו אני: לצערי הרב לא מצאתי גם קישור אינטרנטי לטקסט הזה. איני רוצה להשתמש בציטוט זה כיריית פתיחה לדיון על הרצוי המצוי והמרכסיסטי, העיקר כאן הוא לא אם מרכס צדק או טעה. העיקר הוא שהוא מכוון ומורה, בעזרת צעדים ברורים וקונקרטים, את הדרך למדינה כפי ראות עיניו (וכוונתי לאוטופיה במובן זה, ולא עפ"י תומס מור) ג'יימסון מעורפל ממנו בהרבה, אולי כהשתקפות למציאות הפוסט-מודרנית שלנו. הוא רק אומר (על פיך) 'צאו וחקרו את המציאות מסביבכם, אחר כך נדבר'. לדעתי יש לבחון את המציאות ולאבחן שלבי ביניים רצויים אשר יקדמו במידת מה את החברה לכיוונים התואמים יותר את דרך השקפתו. נראה שבאיזשהו אופן נפל ג'יימסון קורבן למציאות המסועפת והמסובכת שמטעה אותנו לחשוב שהכל כלכך מסובך שאין לנו גם שום סיכוי לקדם את עצמנו לפני שנדע בערך הכל. |
|
||||
|
||||
האם תוכל לצרף מראה מקום מדוייק של הכתוב? תודה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |