 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבריך הזכירו לי חילופי מכתבים שהיו לי לפני המון שנים עם העיתונאי (אז) טומי לפיד. הנושא היה אז מלחמה בעישון. שודרו אז תשדירי שרות בטלוויזיה ובהם תיאור מאד ציורי של מה שקורה בתוך ריאותיו וגופו של המעשן. לטומי לפיד היה אז מדור ברדיו, והוא תקף שם את צורת ההסברה הזאת. לדבריו אין צורך להציג בדיוק את הנזק שגורמות הסיגריות כדי לא לערער את נפשותינו. לדבריו יש להסביר, אבל מבלי להציג את התמונות הקשות. אני התנגדתי אז כמו שאני מתנגד היום לגישתו של לפיד. לדעתי אין שום צורך ליפות ולעגל את האמת כשהמטרה חינוך לאי עישון, והצגת התמונות הקשות אבל הנכונות הייתה מעשה נכון. כתבתי לטומי לפיד שדבריו הזכירו לי את הבדיחה הבאה: מוהל אחד תלה על פתח משרדו שלט ובו תמונה של שעון. איש אחד נכנס למשרד וביקש ממנו לתקן את שעונו. אמר המוהל: "אני לא שען. אני מוהל." שאל האיש: "אז למה יש בחוץ תמונה של שעון ?" ענה המוהל: "אז איזה תמונה אתה רוצה שאתלה ?" שאלתי את טומי לפיד: "אילו תמונות צריכים להציג יוצרי התשדירים ?" אגב, הוא גם ענה לי. אבל המענה היה חלש וחבל"ז להציגו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |