 |
ציטטתי את תחילת המשפט רק לשם הקיצור. התשובה נשארת זהה - הדרג המדיני הוא זה שקבע שהצבא יתנהל לפי פקודות כתובות (וטוב עשה); רבות מהפקודות האלה מגבילות את הצבא, ואיתו גם את הדרג שמנחה אותו.
הפקודות אוסרות על הצבא להכנס למרחק של 300 מ' מהכנסת - אפילו אם הדרג המדיני מורה עליו לעשות כן. מה לא בסדר בזה שהפקודות מגבילות גם את הדרג המדיני? הפקודות קובעות את מספר הארוחות שיסופקו לחייל, ואת הנהלים לשכירת אזרח עובד צה"ל, ואת מספר שעות המנוחה של נהגים. הצבא אינו מונח בכיסו של שר הבטחון, וטוב שיהיה מנגנון שיגביל את השר בהפעלת הצבא. אם תרגיש הממשלה שפקודות מטכ"ל מגבילות את הצבא יתר על המידה, בסמכותה לבטל אותן - אלא שבכך נצעד צעד גדול לכינונה של דיקטטורה.
השאלה של מתן הוראות והציות להן אינה פשוטה. מדובר כאן על הרבה מאד דרגים, משר הבטחון דרך הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, מפקדי יחידות גדולות וקטנות, עד למפקד הישיר והחייל שבקצה השרשרת. בכל שלב כזה יש כללים שצריכים להתקיים (למשל עמידה בפקודות קודמות או פקודות קבע של מפקדות ממונות), והכללים צריכים להבחן משני הצדדים: מי שנתן את ההוראה (שיצטרך לנמק אותה בפני הממונים עליו) ומי שקיבל אותה. כדי לסרב לפקודה, לא מספיק שיהיה נדמה למי שמקבל אותה שהיא מתנגשת עם עקרונות חשובים יותר - זה צריך להיות ברור לו בעליל. אבל זה יכול לקרות בכל שלב בשרשרת.
ראש הממשלה קבע שהפעלת החיילים בשבת היתה טעות (אלא שבכך הוא כנראה עובר מן המעמד המכובד של "דרג מדיני" להיות פוליטיקאי-שהוא-במקרה-ראש-הממשלה); הרמטכ"ל הודיע שיבדוק את השתלשלות העניינים. חיילים נמנעו מלסרב לפקודה הלא-חוקית הזו משום ששיקרו להם. יש למצות את הבדיקה, ולהבהיר לכל הדרגים שהצבא פועל בשבת רק במשימות חיוניות, שאינן סובלות דיחוי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש