|
||||
|
||||
לא אחד המעולים ביותר שיש, אבל בהחלט מעניין וסוחף. אני בספק אם נגיע יום אחד למצב המתואר בסרט. נראה לי יותר הגיוני שלאט-לאט ייעלמו מומים מולדים ומחלות תורשתיות, וגם זה רק אם טיפולי ההפרייה יהפכו לפשוטים יחסית. במצב הנוכחי, נדמה לי שרוב ההורים יעדיפו לקחת את הסיכון מאשר לבצע הפריה מלאכותית שאמנם תבטיח ילד בלי פגמים, אך תהיה יקרה מאוד ותצריך טיפולים ממושכים ומכאיבים. |
|
||||
|
||||
נכון שלא נגיע בדיוק לאותו מצב, אבל זה בעיקר מפני שהסרט מתרחש בחברה דיקטטורית - האנשים נכפים לבצע שינויים גנטיים בעצמם ובילדיהם, ומי שלא מציית נפלט מהמערכת או מסתכן בחייו. בהינתן שאנחנו חיים בחברה דמוקרטית, ייתכנו צורות אחרות של ''לחץ גנטי חברתי'' שכזה (כפי שכבר אמרו פה), בדרכים שהדמוקרטיה מכירה. |
|
||||
|
||||
האם צפינו באותו הסרט? הסרט מתרחש בחברה דמוקרטית דומה לזו הקיימת היום, ואף אחד לא נכפה לבצע שינויים גנטיים. גטקה עצמה, יחידת-עילית מצומצמת מאוד, מבצעת את מיון המועמדים שלה על-פי גנטיקה, בעוד שאר החברה מתנהלת כרגיל, כמובן. |
|
||||
|
||||
שכחת שבגטקה מי שלא מושבח גנטית נקרא Invalid ומוזנח בצד החברה, בתפקיד שולי ועלוב, מבלי יכולת להתקדם מעבר למעמד של עובד ניקיון פשוט, בלי קשר ליכולות שלו בפועל ? להיפך ישנה גזענות קשה במעוגנת בחוק נגד מי שאינו מושבח גנטית. על זה כל הסרט... |
|
||||
|
||||
צודק - אחת האמירות המרכזיות של הסרט היא כיצד דיפרנציאציה מעמדית מקבלת סימוכין גנטיים (בניגוד להיום, כשלכאורה כל אחד יכול להגיע להיות כל דבר, אך למעשה הוא מנותב למעמד באותה עצמה, רק באופן סמוי ובלי ההצדקה הגנטית). לדעתי זה דווקא מחזק את הטענה כי העתיד שבסרט הוא ריאלי - הסרט מרמז כי בחברה דמוקרטית (ולא דיקטטורית) ייתכן ניתוב מעמדי ממוסד על בסיס גנטי. ושוב, ייתכן כי הוא אף מרמז לניתוב זהה הקיים כיום, רק מתחת לפני השטח ובלי הצדקה גנטית. |
|
||||
|
||||
זה לא הפוך ? דיפרנציאציה גנטית מקבלת סימוכין מעמדי ? אני לא לגמרי מסכים עם הקביעה שלך. נכון שהמציאות רחוקה משוויון זכויות מלא, אבל מה שבסופו של דבר יקבע את ערכו של אדם בעיני הסביבה שלו זה מבחן התוצאה -גם אם נולדת עם כמה מומים קשים, אתה עדיין יכול להוכיח לכולם שיש דברים שאתה כן מסוגל לעשות - ע"ע הוקינג. מעמדות תמיד יהיו בחברה האנושית לפחות עד שנשחק עם הגנים שקובעים את ההתנהגות האינסטנקטיבית שלנו וניפטר מכמה הרגלים ישנים מהמערה. אפשר לתרץ את עניין המעמדות בחברה דמוקרטית ליברלית בכך שאילו ש"שווים יותר", תיאורטית תורמים יותר לחברה (רופאים, מדענים, מנהיגים, אנשי עסקים וכו'), אבל בשורה התחתונה ישנם מעמדות, והם נקבעים ע"י איזשהו סולם "נוצות טווס" שיצרנו לעצמנו, ומשם והלאה החיים שלנו הם מירוץ אחד ארוך בדרך להשיג לעצמנו כמה שיותר נוצות, כמה שיותר יפות. מה שיקבע בסופו של דבר מעמד של פרט בחברה שלנו, הוא ההצלחה האישית שלו במירוץ הזה. מה שהיה מעוות בגטקה לא היה המעמדות עצמם, או העובדה שציפו מהמושבחים להיות טובים יותר מהלא מושבחים, אלה שהמעמד של אדם נקבע ביום היוולדו עפ"י המפרט הגנטי שלו, ולא משנה מה באמת הוא היה מסוגל או לא מסוגל לעשות בפועל. למי שנולד עם מפרט טכני גבוה מובטחים חיים מאושרים ומלאי מותרות גם אם אינו תורם דבר לסביבה שלו, ולעומתו מי שמסוגל להרבה יותר ממנו לא מקבל כלל את ההזדמנות להוכיח את עצמו, אם אין לו מפרט גנטי גבוה. או ככה לפחות אני הבנתי את הסרט... |
|
||||
|
||||
הוקינג היה ויישאר היוצא מן הכלל. החברה המערבית-ליברלית אכן גורסת שלטון מריטוקרטיה כמו שהזכרת, אבל כיוון שהגנטיקה נושאת יסודות דטרמיניסטיים1, הדגשה שלה תסחוף את החברה ואת מקבלי ההחלטות לכיוון הזה - בתור התחלה באותם מקומות שבהם "מבחן התוצאה" הרבה פחות חשוב, ואחר כך מי יודע. אילו מקומות? למשל, חברות ביטוח חיים. תראה לי חברה שתבטח אדם מן הישוב שנושא סיכון (גנטי) גבוה לסרטן והתקף לב גם יחד. כמובן, תהיה לו פוליסה, אבל אחרת לגמרי ויקרה הרבה יותר. כרגע אסור אומנם להפלות, על פי חוקים חדשים שיצאו ברוב מדינות המערב (ובארץ) - אבל אנחנו מדברים על עשרים שנה קדימה, נכון? אם הגנטיקה תיכנס לחיי היומיום בצורה מסיבית, הכללים יכולים להשתנות. עניין הקבלה לעבודה של אותו אדם דומה מבחינה זאת. 1 ברור לכל הגנטיקאים היום שהסביבה משפיעה לא פחות מהגנים, ובכל זאת נוטים לחשוב על הגנטיקה במונחים דטרמיניסטיים - את הד.נ.א כנראה קל מאוד למדוד, את הסביבה פחות. |
|
||||
|
||||
אבל למה לפהק ? |
|
||||
|
||||
זה לא משיעמום, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
למשל האפליה על בסיס כרומוזום X כפול בצה"ל. |
|
||||
|
||||
או בגיל הפרישה לפנסיה. |
|
||||
|
||||
אני רואה שצריך להסביר כאן שאפליה גנטית אינה מתייחסת כמעט למצבו או ליכולותיו הפיזיות של המופלה באותו רגע - אלא לסיכונים תורשתיים אליהם הוא חשוף, בשיעור זה או אחר, ושניכרים אך ורק בד.נ.א שלו. |
|
||||
|
||||
יש גם אפליות גנטיות כאלה. בביטוחי חיים מתייחסים למין, בגלל הסיכון השונה למחלות שונות בקרב זכרים ונקבות, ולא בגלל ההבדל במצבם הפיזי באותו הרגע. |
|
||||
|
||||
סליחה שאני נכנס לדיון, מספר ימים לאחר שהוא התרחש. הפתרון לכך הוא פשוט (כרעיון, הישום "קצת" יותר מסובך1): מפרט הד.נ.א. של אדם הוא רכושו הפרטי וההגנה על סודיות המפרט צריכה להיות מעוגנת בחוק. ____________________ 1 אחרי שגמרתי לכתוב את זה, התחלתי להבין עד כמה מסובך. ויי זמיר. |
|
||||
|
||||
יש גם מפרטי ד.נ.א של קבוצות אוכלוסייה אתניות (ללא תיוג שמי של כל אינדיבידואל). למי הן שייכות? היה ניסיון (מגוחך) של משרד הבריאות להכריז על דם יהודי כעל משאב לאומי 1, לאחר שחברת גנומיקה חקרה את הד.נ.א של יהודים אשכנזים. המדינה חששה שהנתונים הנאספים יימכרו לחברות תרופות ממדינות אחרות. וזה מגוחך, כי אם הד.נ.א לא שייך לנחקרים עצמם, ודאי שהוא לא שייך למדינה. וזה גם אבסורדי, כיוון שגם קבוצות בדואים למשל נחקרות כיום גנטית. 1 הניסוח הדמגוגי שלהם ועל אחריותם. |
|
||||
|
||||
אם הרחם היהודי הוא משאב לאומי (או אולי אמצעי ייצור), אז למה שיגרע חלקו של הדם? ובמחשבה שניה: יש מדינות שסוחרות בנפט. אנחנו סוחרים בדם. |
|
||||
|
||||
ה''דם'' היה כנראה דרך דמגוגית לומר ''מידע גנומי''. וזאת, למרות שמידע גנומי ניתן לאסוף גם מדוגמת רקמה מזערית, ללא כל צורך בדם. |
|
||||
|
||||
(להבדיל מרוק ישראלי שכולם מדברים על מותו המוקדם). |
|
||||
|
||||
נו, כמובן. למישהו היה ספק? אבל במחשבה נוספת, לא יתכן להכריז על דם יהודי כעל משאב לאומי. כידוע מדינת ישראל נוקטת בחוסר אחריות משווע עד רשלנות פושעת במשאביה הלאומיים (רק לדוגמא: דיון 249), ולנו הובטח ש"דם יהודי לא יהיה הפקר". |
|
||||
|
||||
מקהלת הילדים: כל זרע הוא קדוש כל זרע הוא גדול אם זרע יבוזבז אלוהים יתרגז (ג' פתוחה) הילדה: שהפראים ישפכו את שלהם לאדמה המאובקת הם כבר ישלמו לאלוהים על כל זרע שאבד האמא: הינדו, טאו, מורמון שופכים בכל מקום אבל האל אוהב את אלא ששומרים על זרמתם מכל משמר המטפלת: כל זרע נחוץ... החשמנים: ...בשכונתכם (באדיבות מונטי פייטון) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה גם המצב באיסלנד, לפחות ברמה מסויימת. המידע הגנומי של התושבים נמכר לחברה מסחרית. |
|
||||
|
||||
אז ככה: חברת די-קוד רכשה מממשלת איסלנד את הזכות הבלעדית ללקט ולעבד מידע גנומי של כל התושבים. הדגימות נאספו על בסיס "ברירת מחדל = כן", ורק מי שסירב אקטיבית לבקשת רופא המשפחה לא נלקחה ממנו דגימה. האיסלנדים הם עם שחי בבידוד פיזי דורות רבים ולכן יש לו מאפיינים גנטיים מוגדרים ומובהקים, מה שמקל על איתור מחלות גנטיות בכלל (ולא רק כאלה ששכיחות בקרב האיסלנדים). החברה הפועלת בארץ, איי.די-ג'ין, עובדת בקרב יהודים אשכנזים (כיוון שזו קבוצה אתנית מוגדרת בעלת מאפיינים גנטיים מובהקים 1). היא לא ביקשה רשות גורפת מהממשלה, אלא התחילה לעבוד על בסיס הסכמים עם מרכזים רפואיים בארץ. מטופלים שקיבלו הסבר ונתנו את הסכמתם, תרמו דגימה גנטית. 1 כנ"ל, כמו באיסלנד - המטרה היא לא לבדוק מחלות גנטיות שנפוצות בקרב אשכנזים, אלא להשתמש בנתונים הגנטיים הדומים של בני הקבוצה כ"רעש לבן" ומתוכם לסנן את הסימנים לנשיאת מחלות. לכן המימצאים יהיו תקפים לגבי כל בני האדם ולא רק לגבי אשכנזים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |