|
||||
|
||||
בעבר התייחסתי לנקודה הזו כאן תגובה 75881 הביסוס היחידי בכתובים לרעיון שהערב רב ולא העם ביצע את חטא העגל הוא רמז של אהרון שכך היה. מול דברי אהרון עומדת עדות התורה עצמה (שכמעט בכל איזכור של פעולה הקשורה לחטא העגל טורחת לציין שהעם ביצע אותה) ודברי אלוהים בכבודו ובעצמו למשה בהר סיני. אם יש לך אילושהם סימוכין משמעותיים לכך שהערב רב הוא זה שביצע את החטא הייתי שמח לראות אותם... |
|
||||
|
||||
רש''י מפרש את פסוק ד'' פרק ל''ב ספר שמות ''ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה'' וכאן החלק החשוב לדעתי ''ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריים'' אהרון לא אמר אלה אלוהיך, אלא מישהוא אמר אלה אלוהיך ישראל, משמע גם ישראל לא היו חלק ממעשה העגל.אלא קבוצת אנשים שלא מישראל שדרשו את העגל. שאם ישראל היו עושי העגל היו אומרים אלה אלוהינו, ולא אלה אלוהיך. |
|
||||
|
||||
האם רש"י מניח שגם מי שאומר שמע ישראל הוא לא מישראל אלא ערב רב (אחרת היה אומר שמע שמעון)? בכל אופן הפעולה היחידה שלא מצויין שהעם עשה אלא רק אנשים מסוימים מתוך הקהל שיתכן שהערב רב בתוכם היה דומיננטי היא ייחוס יציאת מצריים לעגל. כל שאר הפעולות, הבעת אי אמון באל, במשה וביכולתם/נכונותם להמשיך את גאולת העם, דרישה מאהרון שייצר אלוהים חדש, תרומת הזהב לבניית העגל ופעולות הפולחן, מיוחסות כולן לעם בכללותו. |
|
||||
|
||||
וגם לא מיותר, אולי, להזכיר שוב שאת העונש התכוון ה' להטיל על העם כולו. די קשה להאמין שבגלל כמה גויים או גויים למחצה היתה לרחום כוונה להרוג את כל מי שהיה בסביבה. למען האמת, גם די קשה להאמין שהציבור היהודי בכללו, ובראשו אהרון הכהן, היה מקבל את הדרישה המחוצפת של אותו ערב רב. יותר סביר שהיינו קוראים על הלינץ' הראשון בהיסטוריה. |
|
||||
|
||||
רש''י גם מפרש שרחב מכרה מזון. |
|
||||
|
||||
בוודאי, היא מכרה מזון מלכות |
|
||||
|
||||
אכן, לפי הפרשנות שהביאו דוד ושלום כל הפסוקים הבאים מתייחסים רק לאותו ערב רב: "וידבר יהוה, אל משה: לך רד כי שיחת עמך, אשר העלית מארץ מצריים. סרו מהר, מן הדרך אשר ציוויתים עשו להם, עגל מסכה; וישתחוו לו, ויזבחו לו, ויאמרו, אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריים. ויאמר יהוה, אל משה: ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא. ועתה, הניחה לי וייחר אפי בהם, ואכלם; ואעשה אותך, לגוי גדול. ויחל משה, את פני יהוה אלוהיו; ויאמר, למה יהוה יחרה אפך בעמך, אשר הוצאת מארץ מצריים, בכוח גדול וביד חזקה. למה יאמרו מצריים לאמור, ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים, ולכלותם, מעל פני האדמה; שוב מחרון אפך, והינחם על הרעה לעמך. זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אליהם, ארבה את זרעכם ככוכבי השמיים; וכל הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו, לעולם. ויינחם, יהוה, על הרעה, אשר דיבר לעשות לעמו." (שמות לב,פסוקים ז עד י"ד) הקורא הסביר מוזמן לשפוט. הקורא הלא סביר מוזמן לקרוא את כל השתלשלות העניינים שמתוארת ממעמד הר סיני ועד עגל הזהב ולספור כמה פעמים מוזכר שם "העם". |
|
||||
|
||||
לפי המצוין פה שלום שכח כמה דברים. למשל את זה שהאל בעצמו אומר כי מודבר בעם שהוא הוציא ממצרים ואינו עושה הבדלה כלל מי הם האנשים. וכי אפילו משה מסכים איתו כי מדובר בבני אברהם , ואף ורק משום כך האל מוכן לסלוח לעם. שלום האם ישנם פרשנים נוספים? |
|
||||
|
||||
אני אמשיך לחפש, אבל בנקודה זו הייתי מוסיף שלא מן הנמנע שלערב רב הצטרפו חלק מישראל בחגיגות העגל. |
|
||||
|
||||
נכון הכל יתכן, אבל הפשט הוא שמה שכתוב אכן כתוב. במקרה הזה גם האל גם משה אומרים שזה העם, מי אנו שנאמר אחרת. ואם חלק מישראל, האם יש דרך לדעת איזה חלק? האם המפרשים יכולים? האם המפרשים לא יהיו מוסטים בדעתם מראש על מנת להקטין את כמות העם על מנת להראות נאמנות לאל. (או למנוע פגיע בסיפור?) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |