בתשובה לרון בן-יעקב, 08/09/02 15:24
לא יגרע עונתה ושארה 90347
אשר לבשן • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 8/9/2002, 21:52
מקור המילה ''זיונה'' הוא בתרגום לפסוק ''שארה, כסותה ועונתה לא יגרע'', אך ''זיונה'' הוא דווקא תרגום ''שארה'', ופירושו ''מזונותיה''. תרגום ''עונתה'' הוא ''ענתה''.
בניגוד למקרה רחב הזונה, כאן הפירוש ''מזונותיה'' הגיוני מאוד.
לא יגרע עונתה ושארה 90365
רון בן-יעקב • בתשובה לאשר לבשן יום א', 8/9/2002, 22:42
לפי מה שאני קורא, הרמב"ן מביא את אונקלוס "ופירש רש"י שארה מזונות, כסותה כמשמעה, עונתה תשמיש. וכן אמר אונקלוס זיונה". הרמב"ן חולק על פרוש "שאר" כבשר=מזון והוא מפרש שאר כ"בשר הדבק והקרוב שארו לבשרו של אדם...שאר בשרו" ולכן "שארו זו אשתו". להבנתי זיונה הוא שארה, שאר בשרה, ותדבק בו, ומכאן הקשר לעונתה, שהוא מדביק.
לא יגרע עונתה ושארה 90371
אשר לבשן • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 8/9/2002, 23:03
גם אני מבין את הרמב"ן כהבנתך, אך דבריו תמוהים מעט.
א. מה ראה הכתוב לציין את "קרוב הבשר", אחר כך את "כסותה" ואחר כך לחזור שוב ל"תשמיש"?
ב. הרמב"ן חולק על כל הפרשנים, וטוען שחיוב הבעל במזונות האישה הוא מדרבנן ולא מדאוריתא.

נראה לי שהרמב"ן חולק על אונקלוס כשם שהוא חולק על רש"י. אמנם הוא מפרש "שארה - קרוב בשר", אך הוא אינו מסכים לתרגום "שארה - זיונה".
לא יגרע עונתה ושארה 90413
רון בן-יעקב • בתשובה לאשר לבשן יום ב', 9/9/2002, 5:01
רוב תודות
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות