בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/04/25 7:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> כפי הנראה השב"כ צייד את יגאל עמיר בכדורי סרק (ויגאל עמיר החליף אותם בכדורים חיים), ומן הסתם לא הקפיד לכן על מעשיו בערב הרצח, וכך, בלי רצונו סייע לרצח. מכאן הצעקה המסתורית "סרק. סרק.", שעד היום איש לא טרח לספר לנו מה פשרה, והכול נתון תחת מעטה של איסור פרסום. אם יותר לי לשאול: תמיד חשבת כך (שהשב"כ כנראה צייד את יגאל עמיר בכדורי סרק), או שגיבשת את הסברה הזו יחסית לאחרונה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי כללה שני חלקים. החלק הראשון והעיקרי התייחס לחדשות האחרונות: דברי התועבה1 שהייתה בהם לדעתי גם הפללה עצמית, אבל כזאת שבמקומותינו אין סיכוי שתזכה ליחס הראוי. החלק השני כלל סיכום של מה שאני זוכר ממעללי החטיבה היהודית בשב"כ, והיו בה 6 סיפורים. אתה התייחסת, אם כך, להערת רגל שהצמדתי לשישית מהחצי השני של תגובתי. אין לי שום בעיה להשיב על שאלתך, אבל אעשה זאת רק אם תביע את דעתך על כל יתר הדברים שכתבתי. 1שהזכירו לי את דבריו המתועבים של ניסו שחם בהתנתקות, שדי היה בהם, לדעתי, כדי להעיף אותו מהמשטרה, אבל שהעפתו התעכבה עד לפרשות מסוג אחר (בדיוק כמו הסיפור החדש בהרבה של אייל יפה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |