בתשובה לאריק, 05/01/25 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
״אבל הלבנים שהיא הוסיפה לא באו להחליף את התבניות הדתיות שבמסד אלא לבנות קומה נוספת מעליו״ זה אחד הדברים עליהם אנחנו לא מסכימים. הציונות לא רק באה לבנות עוד קומה נוספת מעל כל השאר. זה תאור חסר ששוכח את סוף המאה ה-18, את המאה ה-19 ואת תנועת ההשכלה ממנה צמחה הציונות. הציונות לא רק באה להוסיף אלא היה בה גם מרכיב ביקורתי על היהדות, על היהודי הגלותי ועל האורתודוכסיה היהודית. חלק נכבד מהאידיאולוגיה הציונית היה ממש מרד בקיים וביקורת על הקיים (רבים קראו לזה ממש מעשה כפירה ולא בלי מידה מסוימת של צדק). המטרה לא היתה לאסוף יהודים מכל מיני שטעטלים, להתקין עליהם DLL תוספת ואז רק לקבץ אותם לאיזור גיאוגרפי אחר. המהפכה הציונית שאפה לעצב יהודי חדש שיביט אל ה'עבר האפור' ויצעד אל ה'עתיד המקווה'. הציונות היא תולדה של תמורות של עידן ההשכלה והתעוררות העמים ולא הוספת DLC לאורתודוכסיה או איזו תמורה שהגיעה מאיזה פלפול במסגרת התאולוגית. הציונות היתה לא פחות מאשר סוג של התקפה ערכית על הקיים + פרויקט בניה. לא רק פרויקט בניה. לדבר הזה שרק לקח אורתודוכסיה ובנה על זה את הלאומיות היהודית יש שם אחר - לזה קוראים הציונות הדתית (וכולנו רואים איך זה נראה ומה זה עושה). אני מסכים שהציונות לא באה להרוס עד היסודות ולבנות משהו חדש (פה אנחנו מסכימים ואני אף מוסיף ״וטוב שכך״), אבל הציונות גם בהחלט לא באה לשמר את הקיים כפי שהוא ולבנות מעליו עוד קומה. הציונות באה לעשות שיפוץ די מאסיבי בבניין הקיים ורק אז לבנות את הקומה הנוספת עליה אתה מדבר. אם רוצים לבנות בית לעם היהודי, כדי לספק פתרון מדיני לכל היהודים, כזה שיכול להכניס תחת אותה מטריה את כל מה שיש בין האדוק שבחרדים לבין האתאיסט שבחילונים הגמורים (כולל), האורתודוכסיה היהודית לא יכולה להיות ואסור שתהיה הבסיס להגדרת העם, להגדרת הלאום והגדרת מוסדות המדינה. אי אפשר רק לבנות עוד על מה שיש. חייבים לשבור לפחות כמה קירות, כדי לקיים את המפעל החדש הזה. המטריה שהיא מדינת-לאום חילונית היא היחידה בה כולם יכולים לחיות ביחד כיהודים שווים באותה מדינת לאום1. אחרת, אתה מקבל את המציאות כפי שאתה רואה אותה סביבך היום - מדינות בתוך מדינה ואקס טריטוריות. שטעטלים מסוגרים שנאבקים זה בזה על הכוח הפוליטי בפסאודו פדרציה של תת קבוצות אתניות ותת קבוצות דתיות שהיא Isra-hell, במשחקי ארבעת הכפים (מחשקי כוח, משחקי כבוד, משחקי כסף ומשחקי הכס). פרטצ׳ מדיני שמגיע אל סוף דרכו כי תפרו את חלקיו זה לזה עם קורי העכביש2 שהוא הסטטוס קוו3. _________________ 1 ולפני שאצטרך שוב לטעון שאין לי אחות: מטריה חילונית היא מוסדות חילוניים למדינה והיא איננה כפיית חיי החילוני או אי אמונה על דתיים. מדינה חילונית יכולה לספק חופש דת וחופש מדת. מדינת דת לא יכולה לספק לא חופש מדת (ולכן היא פוגעת בחילוניים) ולא חופש דת (ולכן היא גם פוגעת בדתיים מזרמים שונים). 2 גם שעון שיעי מת יכול להראות את השעה הנכונה פעם/פעמיים ביום. 3 שהוא באג ולא פיצ׳ר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אתה לגמרי צודק. יותר מכך, הציונות לידתה בתנועת ההשכלה שהיתה מרד נגד הגלות והאורתודוקסיה הדתית השלובה בה. העסק קצת מסובך, לכן אבקש מעט סבלנות לפתלתלות הנאראטיב. א. ראיה ראשונה היא דב"ג שבאיזשהו מקום קראתי עליו שעבורו ההיסטוריה היהודית פסקה בחורבן בית"ר והתחדשה בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. שלילת הגלות על מלא. ב. יש יצירה ספרותית מפורסמת שנחשבה כנושאת הדגל של המרד הציוני בגלות ובמסורת: לאן/מ"ז פיארברג. בזמני היצירה נלמדה במערכת החינוך שלנו והיום המחבר והספר הם כנראה שמות של רחובות. הסיפור שמצד אחד מתאר את הציונות כחזרה אל המזרח (וכאן מקור שמה של תנועת 'המזרחי') ומצד שני בשיא הסיפור בחור הישיבה החולם על הציונות, מכבה את הנר הדולק בבית הכנסת בעיצומו של יום הכיפורים. ג. שתי הדוגמאות שהבאתי הן ממזרח אירופה, שם היתה אחיזה חזקה מאד לאורתודוקסיה. כפי שרואים בדוגמה השנייה הציונות שם היתה סוג של סינרגיה בין תנועת השכלה לאומית לבין ציונות 'מזרוחניקית' מסורתית. במקור הציונות בכלל לידתה במערב-מרכז אירופה שם האורתודוקסיה היתה כמעט בלתי מורגשת ורוב הדתיים היו רפורמים או קונסרווטיבים. ד. מה שקרה הוא שבקונגרס השביעי (קונגרס אוגנדה) הציוניסטים גילו שהגייסות שלהם נמצאים במז' אירופה. מנקודת הזמן הזו החלה החלשות של הזרם הליברלי (הרצל ונורדאו) ועליית הציונות המזרחית בדמותן של תנועות הפועלים הסוציאליסטיות והיהודים המסורתיים של תנועת 'המזרחי'. ה. באופן מובהק מי שהצטיירו כאוייבי הציונות בתוך העם היהודי היו יהודי המערב (הברון הירש שניסה ליישב את יהודי רוסיה בארגנטינה), התנועה הסוציאליסטית-יידישיסטית הבונד והרבנים האולטרה-אורתודוקסים של אגודת ישראל. צ"ל שעד מלה"ע השנייה הציונים היו מיעוט קטן בעם היהודי. בפולין למשל, שם היהודים הצביעו עבור נציגיהם בפרלמנט, כל התנועות הציוניות יחד היו כ-10% (לעומת 50% אגו"י). ו. מה שאני מציע לזכור כלקח מן הנאראטיב הזה הוא שהיחסים בין ציונים חילוניים לדתיים לא היו יחסים טובים אפפעם, אבל האפשרות של נקיטת צעדים שירחיקו את היהודים האורתודוקסים מן התנועה הציונית מעולם לא היו אופציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |