|
||||
|
||||
אין לי שום בעיה שהן ילבשו שביס סימפסוני בגובה 5 מטר, ויאמרו תהילים עד שיורידו אותן מהדוכן. זה עניין שלהן. חשוב מאוד לבקע את גרעין ההתנגדות של הפלגות החרדיות לנשים. הגישה הזאת שזהו בגדר 'יהרג ואל יעבור' או 'אביזרייהו דעריות' חייבת להתבקע לאור המציאות הפוליטית הישראלית. אין שום דרך לשתף מפלגות שלא מוכנות לפחות להסכים לתנאי סף זה. אדרבא, אם הם רוצים להראות שהם מוכנים לשלם את המחיר עבור אותה חומרה ממוצאת ומדומיינת, שלא ישתתפו במשחק. ואם הם יהיו מוכנים בכל זאת ומכח -'עת לעשות, הפרו תורתך', שיתכבדו להודות שהם טעו. הניסיון היהודי מוכיח, כי כל מה שנכלל תחת אותו שסתום 'עת לעשות' לא נשאר רק במסגרת העיתים, אלא מקבל פרשנות תורנית הלכתית המצדיקה ומכשירה את המהלך עם נימוקים כבדי משקל. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאתה צודק, אבל אני פוחד ממדינת הלכה בה יותקן החוק ההפוך ולכן מעדיף לא להעיר את הכלב הזה בכלל. |
|
||||
|
||||
זה סוג של חשש שאתה מביע לפעמים באייל - "בואו לא נעשה את הדבר הטוב-כשלעצמו X כי כשהם יוכלו הם יעשו את מעשה המראה, וזה יהיה נורא" - ואני תוהה תמיד האם הם לא יעשו את מעשה המראה בכל מקרה. הגענו למצב (אני חושש) שאין כבר הגינות ו-it is not done בפוליטיקה, הכוח יענה את הכל. נכון שרטורית קל יותר לעשות את המראה כשאפשר לנופף ב"גם אתם עשיתם כזה", אבל (אני חושש) שאם אין את זה אז מוצאים רטוריקה אחרת. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, וזה מצריך שיקול דעת. לו היתה לי דעה נחרצת בעד העמדה שהקוטב הציג הייתי אולי מסכים שההשלכה האפשרית על תגובת הנגד (כמוך אני מודע לכך שאפשר למצוא ''רטוריקה אחרת'', אבל לפעמים זה בכל זאת מערים קשיים) אינה נימוק משכנע. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות זו ברצוני להעיר שאשמח להמשיך לקרוא את תגובותיך כאן. הן מרחיבות את הדעת, לפחות שלי. אני חושב שהבעיה שיצרה תסבוכת הדת-שלטון בישראל כל כך קשה ששום טריקים ושטיקים לא יעזרו. הטריק שלך לא יעבוד. אני בטוח שהחרדים ימצאו דרך לעבוד by proxy. חוצמזה, זה רק יגביר את הנטייה החרדית, הקיימת ממילא, למנות כל מיני ליצנים ושוטים (גולדקנופ, אייכלר) כדי להגחיך את חה"כ ולרומם את ההנהגה הדתית הנשגבת שלהם (מועצת גדולי וחכמי ...). (ואיני טוען שלחרדים יש מונופול על הכסילות בכנסת) חייבים לטפל בשורשי הבעיה א. להרחיק את אלוהים מן הפוליטיקה. לאסור כהונת אנשי דת בכנסת. ב. להפסיק את המימון של הציבור הכללי את אוייביו. לפחות אוייבים של הממלכתיות, אורח חייו וערכים בסיסיים של חלקים בו. יש לאסור כל מימון על רקע פוליטי ("כספים קואליציונים"). יש להפסיק לחלוטין את קצבאות הילדים. אפשר לממן שירותים שונים (חינוך, בריאות והזנה), אך לא להעביר כספים מן הציבור הכללי למשפחות מרובות ילדים (ביטוח לאומי). |
|
||||
|
||||
תודה. ברור לחרדים - אני מניח שבעיקר האשכנזים שבהם - הספרדים כבר מרוככים - שאין כזאת התכנות להיות מחוץ למשחק הפוליטי, גם במדינות אחרות הציבור החרדי פעיל פוליטית ולא נמנע מכך. מה גם שהציבור לא מוכן שלא להביע את דעתו האלקטורלית רק בגלל אי- מינוי נשים. שכן, גם הם יודעים שזהו הבל וזה רק דווקנות שאינה הוגנת. אני מניח שנושא זה יוביל את המוסדות הקיצוניים ביהדות החרדית שהם אלו הקובעים את הסנטימנט החרדי, כדוגמת סאטמר, הפלגים הירושלמים ואפילו חלק מהחסידיות להפגין את מעשה פנחס ולמות פוליטית על קידוש השם. זה יוביל למציאות שבה ההפגנות על גיוס הצבא יהיה פחות זוהרים מהפגנות על המאבק לקבל זכויות פוליטיות גבריות תמורת ויתור על פסילת זכויות נשיות. עצם המאבק הזה שיאתגר את החברה החרדית, יאלץ את הפוליטיקאים ששולטים בהרכבי המועצות להסכים להסדר הפוליטי החדש. זה לא שאין מנהלות ונשים בולטות בתחומים אחרים במגזר החרדי, אז הפוליטיקה גם תכלול בגדר המקצועות הבזויות, ושומר נפשו ירחק מהפוליטיקה ורב שיכהן בתפקיד חבר כנסת מעיד על מהותו ורב הוא לא, כי הוא חבר במעורת פריצים. אולי כך הצעתך א׳ תתקבל על ידי החרדים עצמם לעניין יתר הצעותיך המבוססות על נטרול קצבאות הסעד וכיוצ׳, מועדות מראש לכשלון, בהעדר תמיכה פוליטית מצד גורמים רבים. |
|
||||
|
||||
לגבי הסיפא, אני לא בטוח שאתה צודק. בארה''ב למשל אני רואה התנגדות ציבורית מאד רחבה ועקבית למיסוי. לעניין זה צריך לדעת לגייס גם את אלו שמשלמים מעט מס ולא רק את אלו שמשלמים הרבה. חלק גדול מהכישלון הקולאסלי של האנושות להאבק בהחרבת האקלים, נובע מכך שאנשים לא רוצים לשלם מס גם עבור דברים שאולי טובים בעיניהם. |
|
||||
|
||||
>> אין שום דרך לשתף מפלגות. לשתף בכנסת או בקואליציה? אם בכנסת, אז אני מתנגד. לדעתי כוולם זכאים לייצוג בכנסת. לכן אני גם מתנגד לסעיף 7א'. אגב, בתגובה המקושרת אני כותב על סכנת המדרון החלקלק, שיום אחד יהיה סעיף 7ב. והנה התבשרנו לאחרונה שעובדים עליו במרץ. לעומת זאת, בקואליציה לא ראוי לשתף אותם. לא אותם ולא את בן גביר. אבל הסכר הזה כבר פרוץ. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |